cancer-cannabis-620x330

לראשונה: הצעת חוק לאי הפללת משתמשי\ות קנאביס

ח"כ זנדברג: להתאים את המצב החוקי למציאות

היום, רביעי, הניחה ח"כ תמר זנדברג (מרצ) הצעת חוק ראשונה מסוגה לאי הפללת משתמשי ומשתמשות קנאביס. על פי ההצעה, שימוש עצמי ואחזקה בכמות קטנה אינה מהווה עברה. כמו כן, יוצרת הצעת החוק מדרג בין עברות השימוש, האחזקה, ההפצה והסחר על פי כמויות וחומרה.

בשנים האחרונות גוברת ההכרה בעולם ובישראל שעישון קנביס הוא התנהגות שגרתית ובלתי מזיקה. בשבועות האחרונים דיווחו חברות וחברי כנסת רבים שעישנו קנביס, ועל פי סקרים, מחקרים ודיווחים קנביס הוא חלק מאורח חייהם הרגיל של אנשים בוגרים ומתפקדים. על פי נתונים של מכון ירושלים, לפחות 275 אלף ישראלים בוגרים השתמשו בקנביס רק בשנה האחרונה. ההצעה התקדימית יוצרת לראשונה התאמה בין המצב החוקי לבין המציאות.

אם הצעת החוק תזכה לתמיכה, תצטרף ישראל לשאר המדינות שהתקדמו למדיניות אי-הפללה כמו: הולנד, צ'כיה, גרמניה, קנדה, בלגיה, שוויץ, דנמרק, קרואטיה, חלק ממדינות אוסטרליה, מכסיקו, פרו, צ'ילה, ברזיל, קולומביה, אקוודור, איראן וחלק ממדינות ארה"ב. ממחקרים במדינות אלה עולה כי החלת אי-הפללה אינה גורמת לעליה בשימוש בסמים.

ח"כ תמר זנדברג אמרה: "הגיע הזמן להפסיק את מדיניות הרדיפה השגויה והבזבזנית של משתמשי הקנביס. לאט לאט האמת יוצאת לאור, והיא שקנביס אינו מזיק או ממכר, לפחות לא יותר מחומרים חוקיים אחרים, וכי השימוש בו הוא חלק מאורח חיים נורמטיבי ושאינו פלילי. אני מצפה מחברי וחברות הכנסת שהתנסו בעישון קנביס (אלו שהיו אמיצים\ות מספיק כדי להודות) לתמוך בהצעת החוק ולהסתכל למציאות בעיניים. בואו נשנה את המדיניות המיושנת ונתאים את החקיקה למציאות של כולנו".

מתוך דברי ההסבר להצעה: "בשנים האחרונות אנו עדים ועדות למגמה הולכת וגוברת של מדיניות אי הפללה לצרכני קנביס במדינות רבות בעולם. כבר ב2011 דוח רשמי של האו"ם קרא לחשיבה מחודשת על מדיניות הסמים ועל הפללת המשתמשים. מדינות רבות עברו למדיניות אי הפללה שחסכה מיליונים למשלמי המסים באותן המדינות.

ממשלת ישראל מוציאה כיום כ-690 מיליון ₪ בשנה על מנת לאכוף את איסור השימוש בקאנביס, זאת למרות שבפועל עבירות הסמים שבהן נפתחו תיקים פליליים הן עבירות שימוש ואחזקה ורק מיעוטן (כ16%) הן עבירות סחר, דבר אשר מצביע על סדר עדיפויות לקוי של גורמי האכיפה.

מעבר להחרגת ענישה בשימוש בקנביס יוביל לחסכון בתקציב המדינה, אפשרות להשקעת משאבים בטיפול ושיקום נפגעי סמים, חינוך והסברה ומאבק בגורמי פשיעה במקום הפללה של אלפי אזרחים ואזרחיות נורמטיביים ויותר מכל, יתכתב עם המציאות בה עשרות אלפי ישראלים וישראליות משתמשות בקנאביס כחלק משגרת חייהן".

הצעת החוק:

הצעת חוק לאי הפללת משתמשי\ות קנאביס


קצת מהמחקרים בנושא:

דו"ח הוועדה העולמית למדיניות הסמים יוני 2011. תרגום: רחביה ברמן.
תורגם בלעדית עבור ח"כ תמר זנדברג

יוזמות אי-הפללה אינן מובילות לעלייה משמעותית בשימוש בסמים

פורטוגל
ביולי 2001 הפכה פורטוגל למדינה האירופית הראשונה שביטלה את ההפללה על שימוש והחזקה בכל הסמים הלא-חוקיים. משקיפים רבים מתחו ביקורת על מדיניות זו, בהאמינם שהיא תוביל לעלייה בשימוש בסמים ובבעיות הנלוות לכך. ד"רקייטלין יוז מאוניברסיטת ניו סאות' וויילס ופרופסור אלכס סטיבנס מאוניברסיטת קנט ביצעו מחקר מפורט של השפעות אי-ההפללה בפורטוגל. ממצאיהם, שפורסמו לאחרונה [26], מראות שלא כך קרה. בכך הם שחזרו את מסקנות מחקרם הקודם[27] וזה של מכון קאטו. [28]
הדו"ח של יוז וסטיבנס משנת 2010 מבחין בעלייה קלה בשיעורים הכוללים של שימוש בסמים בפורטוגל במהלך 10 השנים שחלפו מאז ביטול ההפללה, אולם זאת ברמה דומה לזו של מדינות דומות שבהן נותר השימוש בסמים עבירה פלילית. בתוך מגמה כללית זו, נרשמה ירידה ספציפית בשימוש בהרואין, שהיווה את מקור הדאגה העיקרי של ממשלת פורטוגל ב-2001. המסקנה הכוללת של צמד החוקרים היא שהסרת הענישה הפלילית, בצירוף השימוש במענה טיפולי חלופי לאנשיםהנאבקים בתלות בסמים הפחיתה את הנטל שמהווה אכיפת חוקי הסמים על מערכת המשפט הפלילית ואת הרמה הכללית של שימוש בעייתי בסמים.

השוואה בין ערים הולנדיות ואמריקאיות
מחקר שבוצע בידי ריינארמן ואחרים השווה בין הסביבה הרגולטורית השונה מאד של אמסטרדם, שמדיניות ה"קופי שופס" המתירנית שלה (צורה של אי-הפללה דה-פקטו) התחילה עוד בשנות ה-70', וסן פרנסיסקו שבארצות הברית, בה מוטלים על צרכני קאנביס עונשים פליליים. החוקרים ביקשו לבדוק אם סביבת המדיניות הדכאנית יותר שבסן פרנסיסקו הרתיעה את האזרחים מלעשן קאנביס או עיכבה את תחילת השימוש. הם מצאו שלא כך קרה, וסיכמו:
“ממצאינו אינם תומכים בטענה שהפללה מפחיתה את השימוש בקאנביס ושאי-הפללה מגבירה את השימוש בקאנביס. למעט שיעורי השימוש בסמים הגבוהים יותר שבסן פרנסיסקו, גילינו דמיון רב בין שתי הערים. לא מצאנו כל ראיה התומכת בטענות שהפללה מפחיתה את השימוש או שאי-הפללה מגבירה את השימוש". [29]

אוסטרליה
מדינת מערב אוסטרליה הציגה תוכנית אי-הפללה לקאנביס ב-2004, וחוקרים אמדו את השפעתה על ידי השוואת שכיחות השימוש במדינה זו בהשוואה לשאר הארץ. המחקר נקלע לסיבוך בשל העובדה שהוא בוצע בתקופה שבה השימוש בקאנביסה יה בירידה כללית ברחבי הארץ. עם זאת, החוקרים גילו שמגמת ירידה זו חלה גם במערב אוסטרליה, שהחליפה את העונשים הפליליים על שימוש או החזקה של קאנביס בעונשים מנהליים, בדרך כלל מתן אזהרה משטרתית שכונתה "הודעת עבירה". המחברים קובעים כי:
“נתוני השימוש בקאנביס במחקר זה מורים כי בניגוד לתחזיות המבקרים הציבוריים שראו בעין שלילית את התוכנית, נראה כי השימוש בקאנביס במערב אוסטרליה המשיך לרדת למרות השקת תוכנית הודעת העבירה על קאנביס".[30]

השוואה בין מדינות שונות בארצות הברית
על אף שהחזקת קאנביס היא עבירה פלילית תחת החוק הפדרלי של ארה"ב, למדינות שונות יש מדיניות שונה כלפי החזקת הסם. ב"דו"ח ועדת הקאנביס" של 2008, שהוזמן על ידי מכון בקלי, סקרו המחברים מחקרים שנועדו להשוות בין שכיחות השימוש בקאנביס במדינות שביטלו את ההפללה לבין השכיחות במדינות שהמשיכו לגזור עונשים פליליים על החזקה. הם מצאו כי:
“כשהם נבחנים יחד, ארבעת המחקרים הללו הראו כי מדינות שביצעו רפורמות לא חוו עליות גדולות יותר בשימוש בקאנביס בקרב בוגרים או מתבגרים. כמו כן, סקרים באותן מדינות לא הצביעו על גישה חיובית יותר כלפי הקאנביס מאשר במדינות שהתמידו באיסור נוקשה המלווה בענישה פלילית".[31]
לאור נתונים אלה, ברור שמדיניות ההפללה הנוקשה וענישת ההחזקה בסמים הינה טעות יקרה, ועל ממשלות לנקוט בצעדים כדי למקד מחדש את מאמציהן ומשאביהן להפניית משתמשים בסמים לשירותי בריאות וטיפול של גורמי רווחה. כמובן שאיןפירושו של דבר שעל העונשים להיות מוסרים כליל – משתמשי סמים רבים יבצעו גם פשעים אחרים, ועליהם לתת את הדין על כך – אולם התגובה העיקרית לשימוש והחזקת סמים צריכה להיות הצעת ייעוץ הולם, טיפול ושירותי בריאות לאלה הזקוקים להם, במקום ענישה פלילית יקרה וחסרת תועלת.

יש לעודד ניסויים מצד ממשלות במודלים של הסדרה חוקית של סמים (לדוגמא בתחום הקאנביס) המיועדים לחתור תחת כוחו של הפשע המאורגן ולהגן על בריאותם וביטחונם של אזרחיהן.
הדיון על מודלים חלופיים של הסדרת שוק הסמים הוגבל לעתים קרובות מדי בשל דיכוטומיות כוזבות – קשיחות מול חולשה, דיכוי מול מתירנות. למעשה, כולנו מחפשים את אוו הבר – מערכת של מדיניות ותוכניות לטיפול בבעיית הסמים אשר תמזער את הנזקים הבריאותיים והחברתיים, ותגדיל ככל האפשר את הביטחון האישי והלאומי. אין זה מועיל להתעלם מאלה
…הטוענים בזכות שוק מוסדר ונתון למיסוי של סמים שכיום נמצאים מחוץ לחוק. זוהי מדיניות אפשרית אותה יש לחקור באותה יסודיות כמו כל אחת אחרת. [32]
אם ממשלות לאומיות או שלטונות מקומיים חשים שמדיניות של אי-הפללה תחסוך כסף ותניב תוצאות בריאותיות וחברתיות טובות יותר לקהילותיהם, או שיצירת שוק מוסדר תפחית את כוחו של הפשע המאורגן ותשפר את ביטחון אזרחיהם, הרי שעל הקהילה הבינלאומית לתמוך ולאפשר ניסויים במדיניות שכזו וללמוד מיישומה.
בדומה לכך, על שלטונות לאומיים והאומות המאוחדות לסקור את דירוגם של חומרים שונים. הדירוג הנוכחי, המיועד לייצג את הסיכונים והנזקים היחסיים של סמים שונים, נקבע לפני חמישים שנה בזמן שעדיין היו רק מעט ראיות מדעיות לביסוס החלטות אלה. דבר זה יצר כמה חריגות בולטות לעין – נראה שקאנביס ועלי קוקה, במיוחד, מדורגים בצורה שגויה ויש לתת על כך את הדעת.

בדו"ח שפורסם בשנת 2007 בכתב העת המדעי לאנסט, ניסתה קבוצת מדענים לדרג שורה של סמים פסיכואקטיביים לפי מידת הנזק הממשי והפוטנציאלי שביכולתם לגרום לחברה. הרשימה הבאה מסכמת את ממצאיהם ומשווה אותם לחומרה שבה מתייחסים לסמים אלה במערכת בקרת הסמים העולמית.
בעוד שאלה הערכות גסות, הן מראות בבירור כי קטגוריות החומרה המיוחסות לחומרים שונים באמנות הבינלאומיות חייבת לעבור סקירה לאור הנתונים המדעיים העדכניים.

טבה

הדוח המלא:

דוח הרשות למלחמה בסמים

המחקר על מדיניות הסמים בפורטוגל:

מדיניות הסמים בפורטוגל