הנאום: "אדוני היושב-ראש, אני רוצה לנצל את הבמה לספר לכם את סיפורה של משפחת מנשה. לילי ואיציק מנשה הם דיירי הדיור הציבורי. איציק מנשה הוא בן ממשיך, שהתגורר שלוש שנים טרם פטירת אמו בדירה, וב-14 במרס, בעוד פחות משבועיים, הם עומדים לפני צו פינוי. הסיבה הרשמית לכך שהם עומדים לפני צו פינוי מהדירה שלהם היא כביכול שלא היה רצף. כלומר, לטענת בית-המשפט ו"עמידר" ומשרד השיכון, הם לא גרו עם המשפחה, עם האימא, טרם פטירתה. הסיבה לכך שהם לא גרו באופן רציף היא שהם שכרו דירה נפרדת למשך שבוע אחד בכל חודש מסיבות רפואיות. אם אני אשתף את חברות וחברי הכנסת – הסיבה היא טיפולי פוריות שבני-הזוג עברו ובהמלצת רופאים נאלצו לעזוב את הדירה לשבוע אחד בכל חודש, מה שאכן עזר, ואני שמחה לשתף אתכם שאם המשפחה נכנסה להיריון ונולד להם בן. אבל זה זיכה אותם בצו פינוי מהדירה, מהבית שלהם; צו פינוי שהגיע כבר במהלך השבעה על האם, שבעצם הייתה הזכאית המקורית לדירה.

במשך שנה שלמה ניסו איציק ולילי מנשה להביא את הנושא בפני משרד השיכון ובפני "עמידר", ללא מענה, ללא שקיבלו תשובה בכלל. והנושא כרגע תלוי ועומד, כאמור עם צו פינוי לעוד פחות משבועיים. אין ספק שיש כאן מקרה שבו נעשה לא צדק וגם לא דין. יש לנו, חברות וחברי הכנסת, זמן קצר מאוד לתקן את המעוות ולדאוג לכך שהמשפחה תקבל את זכויותיה ותוכל להישאר בדירה בהתאם גם לצדק וגם לחוק. תודה."