ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי. הוא עדיין לא מושלם אז עמכם הסליחה. אני ממשיכה לעבוד עליו תוך כדי תנועה, אבל נדמה היה לי שה-11 בנובמבר, יום השנה לבחירות למועצה, הוא הזדמנות טובה להעלות אותו לאויר.

נתחיל – איך לא – בתודות. הבלוג הזה לא היה עומד על רגליו, פשוטו כמשמעו, אלמלא עזרתם המסורה והנדיבה של איתי נתנאל, שתרגם והתאים את התבנית, יונתן משעל, שאחסן וארגן אותו, וערן איזנהאמר, שנתן חיים לעיצוב. שלושתם סבלו את הטכנופוביה הקלה והמודחקת שלי בנועם וביעילות. כבוד!

המון תודה לנמרוד ברנע, תומר רזניק, גל מור וגיא ווסט, על עצותיהם המועילות.

ובלי עיכובים מיותרים, לפניכם דוח העשיה הסביבתית של סיעת מרצ, כפי שנכתב עבור הדוח של משמר המועצה של החברה להגנת הטבע.

אלה היו השנתיים המרגשות בחיי. מצפה בקוצר רוח להמשך.

דוח ביניים לקדנציה / סיעת מרצ תל אביב יפו

נובמבר 2010

מיטל להבי: סגנית ראש העירייה, מחזיקת תיק משאבי חינוך לגיל הרך, יו"ר ועדת שפ"ע (שיפור פני העיר), יו"ר ועדת בת"ש (בינוי ותשתיות), סגן יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה, חברה בוועדות: הנהלה, נכסים, חינוך, איכות סביבה ורישוי עסקים.

תמר זנדברג: יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, חברה בוועדות: כספים, הנהלה, דיור בר השגה, תכנון ובניה (מ"מ).

אחמד משהראווי: יו"ר תת הוועדה לדיור בר השגה לערביי יפו, חבר בוועדות: בינוי ותשתיות, ביקורת, כספים (מ"מ).

סיעת מרצ פעילה בקדנציה הזו במספר תחומים עיקריים: חינוך מלידה, תכנון בר קיימא ודיור בר השגה, יותר ירוק בעיר, זכויות אדם, אזרח ואישה, שוויון בעיר עם הפנים ליפו.

במסמך זה נסקור את הפעילות המרכזית והנושאים העיקריים בתחום הסביבתי.

תכנון אורבני בר קיימא

דיור בר השגה:

הפעילות בנושא זה התחילה עוד בקדנציה הקודמת, אז העלתה מיטל להבי לראשונה הצעה לסדר במליאת המועצה בנושא קידום דיור בר השגה בעיר. כעבור חודשיים, ברוח הצעתה, הוקמה לראשונה הוועדה העירונית לדיור בר השגה. תמי זנדברג, אז עוזרת פרלמנטרית לח"כ רן כהן, יזמה, כתבה והגישה את הצעת החוק הראשונה בישראל בנושא דיור בר השגה. סיעת מרצ העמידה נושא זה כאחד המרכזיים מיד עם פתיחת הקדנציה וכניסת מרצ לקואליציה. בעידוד אינטנסיבי שלנו הוקמה מחדש הוועדה לדיור בר השגה, אשר אנו מהווים בה כוח משמעותי ומובילים את הדיונים על קריטריונים לדיור בר השגה ועל המנגנון העירוני שיפעיל אותו. אנו טוענים כי למען דיור בר השגה, אין די בדאגה לגודל ותמהיל הדירות אלא יש לתת את הדעת גם על אוכלוסיות מיוחדות והישג ידן.

אחמד משהראווי מונה ליו"ר תת-וועדה העוסקת בפתרונות דיור בר השגה לערביי יפו. במסגרת זו היה שותף פעיל מאוד בשולחן עגול שביצע הליך למידה אקדמי שהוביל להגדרה מדוייקת של הבעיות והפתרונות הדרושים למצוקת הדיור של הקהילה הערבית ביפו. בשולחן העגול ישבו לראשונה ובמשך מספר חודשים נציגי קהילה, נציגי מוסדות (כמו עמידר, מנהל מקרקעי ישראל וחלמיש) ונציגי עירייה לדון בדרכים להתמודד עם מצוקת הדיור של ערביי יפו. בין ההצעות שסוכמו: הכנת מסמך מדיניות תכנון עירונית שתחייב מתכננים להקצות אחוז מסוים של דיור בהישג יד לערבים במסגרת תב"עות חדשות ביפו, ע"פ קריטריונים שיגובשו. כמו כן הומלץ לעודד לגליזציה של נכסי רשות הפיתוח אשר מוחזקים כיום בידי דיירים מיפו. ממצאי השולחן העגול ישמשו כמפת דרכים לנושא הדיור בקהילה הערבית ביפו, כאשר השלב הבא יהיה הכנת תוכנית עבודה, תקציב וחלוקת אחריות לקידום החלופות לפתרון, בהובלת המישלמה ליפו.

כיו"ר הועדה לדיור בר השגה לערביי יפו יזם אחמד משהראווי בנוסף ישיבה של כל הגורמים העירוניים המעורבים בנושא דיור בר השגה ביפו, בעקבותיה התבקשה עו"ד שרי אורן מהשירות המשפטי לנסח חוות דעת משפטית בנושא תיעדוף קהילה ערבית יפואית בכל הקשור לדיור בהישג יד ביפו.

עוד במסגרת זו, אנו מעודדים פתרונות יצירתיים לדיור בר השגה, כולל בשיתוף המגזר הפרטי. ביוזמתה של מיטל להבי אושר ותוקצב פרוייקט בית אלבר לדיור בר השגה עבור מטפלות משפחתונים. הפרוייקט מצוי כיום בתהליך תכנון מפורט ובהגדרת קריטריונים לזכאות בשיתוף עם מנהל השירותים החברתיים. במסגרת הוועדה המקומית לתכנון ובניה, דאגו מיטל ותמי להקצאת דיור בר השגה בפרויקטים עירוניים כגון שוק העליה. עוד בנושא זה, תמי זנדברג מובילה בוועדה המקומית לתכנון ובניה את הצורך לבסס רגולציה בתחום איחוד הדירות וקביעת סף מינימום ליחידות דיור בפרוייקטים, נושא אשר הולך וצובר תאוצה במיוחד בבניינים לשימור, ואשר מטה את העיר לטובת מגורי יוקרה בשטחים גדולים – לא סביבתיים ולא אורבניים.

תכנון אורבני בר קיימא:

מיטל ותמי פעילות בוועדה לתכנון ובניה למען ציפוף עירוני שפוי, תוך שמירה על עקרונות אורבניים מתקדמים של שמירה על קו רחוב ומרקם עירוני, שמירה על קו החוף, קידום תחבורה ציבורית, תחבורת אופניים והליכה ברגל.

למשל, תמי דרשה התאמות תכנוניות למצבה העגום של תכנית הרכת הקלה, ובכל דיון בוועדה אנו עומדות על פתרונות אופניים, הליכה ברגל, קו רחוב אנושי ואורבני, ציפוף בניה קיימת על חשבון הריסה ובינוי מחדש, ותכנון בר קיימא.

עוד בטרם הבחירות הובילה מיטל את ההתנגדויות לתוכניות שמאפשרות הרחבת כניסת כלי רכב פרטיים לעיר. בראשית 2009 הגישה מיטל התנגדות למליאת הועדה המקומית על תוכנית מחלף השלום מזרח, כתוצאה ממנה שופרה התוכנית בכך שעודכנה והותאמה להולכי רגל ורוכבי אופנים. כן הוחלט על ביצוע תחנת אופנים ייחודית שתכלול גם מקלחות לרוכבים.

בשבתנו בוועדה המקומית אנו בולמים תוכניות להרחבת כביש יצחק אלחנן, כביש שלבים במתחם המסילה, שיקועים בחשמונאים ובלינקולן, ודורשים לבטלם או להציג חלופות תכנון המטיבות עם התניידות אלטרנטיבית לרכב פרטי. אחמד משהראווי הצליח באמצעות ערר למליאת הוועדה המקומית לעצור את התכנית להגבהת מלון הקישלה על קו החוף ביפו, וכך מנע פגיעה בקו האופק של יפו במהלך שכלל מאבק ציבורי-קהילתי וערר לוועדה המחוזית, ומיטל מובילה התנגדויות נגד מגדלי יצחק אלחנן ומגדלים נוספים בלב העיר הלבנה שעדיין מצויין בתהליך. מיטל הובילה את ההתנגדות להמרת שטח בייעוד ציבורי לייעוד מגורים סחיר בפינת קק"ל ובן יוסף ברמת אביב ג', התנגדות אשר נמצאת כיום בערכאות משפטיות כאשר מיטל מיוצגת כעותרת בתיק בדרישה לקבל זכות ערעור למועצה הארצית בנושא.

מיטל כחברה בדירקטוריון נתיבי איילון דוחפת להכנת תוכנית פיתוח בר קיימא לחברה על פי החלטת הממשלה ביחס לחברות ממשלתיות, וכן דוחפת להגדלת נתח פרויקטי ה"בי.אר.טי" (מעין "מטרו" נטול מסילה או "רכבת אוטובוסים"), בתוכנית העבודה של החברה.

למליאת הוועדה לתכנון ובניה הגישה תמי ערר על תכנית העיצוב של שוק בצלאל, שתוצאתו היתה הכנת תכנית חדשה למתחם, בעלת עקרונות אורבניים יותר ואשר השטח הציבורי הפתוח בה פתוח יותר לטובת הציבור. ניתן לראות כאן את התכנית החדשה. מיטל ותמי פעילות לשיפור התכנית בפרוייקטים בשוק העליה ובשוק הסיטונאי, וכמו כן, תמי מובילה הליך גישור בין נציגי יזמים, תושבים ומנהל ההנדסה לגבי פיתוח השטח הציבורי במתחם המעון ("רביעייית פלורנטין") בפלורנטין.

ערר נוסף שהוגש למליאת הוועדה המקומית, עסק בנושא פינוי שטח ציבורי אליו פלש גן ילדים פרטי של תנועת חב"ד ברח' רידינג 38 ברמת אביב. מליאת הוועדה דחתה את הערר, שבשיתוף עמותת תושבי רמת אביב הוגש מחדש לוועדה המחוזית, אשר קיבלה אותו וקבעה כי השטח הציבורי יפונה טרם להוצאת היתר לשימוש חורג לגן. כל זאת במסגרת השתתפות במאבק תושבים שכונתי-קהילתי על אופייה של רמת אביב אשר סיעת מרצ לוקחת בה חלק מרכזי.

בנוסף תמי פעילה בנושא ככר דיזינגוף, בשיתוף החזית להורדת ככר דיזינגוף המורכבת מפעילים תושבי האזור, במטרה למצוא את הפיתרון הסביבתי והאורבני הנכון ביותר הן מבחינת תכנון תחבורה, הן מבחינת לאו מוחלט לחניון מתחת לככר, והן מבחינת התכנון הנכון ביותר לאזור.

מתחם ציבורי מיתולוגי-אורבני נוסף שמיטל להבי פעילה בטיפול בו הוא שוק הכרמל, אותו הובילה עוד מהקדנציה הקודמת בהצעותיה לסדר. ההצעה קודמה בשנתיים האחרונות והגיעה לכדי קידום תב"ע בוועדה המקומית לצד הקצאת משאבים מתמשכים לטיפול במפגעים קשים בטווח המיידי. את היוזמות לאורך השנים מובילה מיטל מתוך מחוייבותה להיסטוריה של השוק כנכס תל אביבי שראוי לשמרו הן כמרחב אורגני והן בהיבטים של תעסוקה מגוונת, תיירות מקומית ועולמית.

קידום תחבורת אופניים:

תמי הגישה הצעה לסדר למליאת המועצה להתמודדות עם גניבות אופניים, שהפכה לחלק מתכנית עירונית שכללה בין היתר תגבור חניות אופניים ושיתוף פעולה עם משטרת ישראל בנושא התמודדות עם גנבי אופניים. כמו כן, תמי חברה בוועד המנהל של ארגון ישראל בשביל אופניים וכן בוועד המנהל של הרשות העירונית לפיתוח כלכלי, האחראית על פרוייקט השכרת האופניים שצפוי לצאת לשטח בקרוב.

תוכנית המתאר:

בימים אלה מגובשת ונדונה תכנית מתאר כללית, תכנית תא 5000, שתקבע את עקרונות התכנון וסדר העדיפויות של תל אביב יפו לשנים הבאות. חברי סיעת מרצ השתתפו עד היום בכל הישיבות על תוכנית המתאר ובכוונתנו להבטיח כי במסגרת התחזיות לגידול אוכלוסיה, גידול ביחידות הדיור ומיליוני המטרים המתוכננים לתעסוקות, לא ישכח הצורך להבטיח עתודות ציבוריות (בדגש על חינוך וקהילה) וירוקות (בדגש על שצ"פים ואיכותיות), למען דורות העתיד. בין היתר, המתודולוגיה ששימשה את פעילותה של מיטל להבי להובלה להכרה בצורכי ציבור בפלורנטין (על כך בהמשך הדוח) תשמש לביצוע הערכות כאלה שאותן אנו מבקשים ליישם גם במסגרת ההגדרות שיוטמעו בתוכנית המתאר.

יותר ירוק בעיר:

 

צירים ירוקים וטבעת מטרופולינית:

במסגרת כהונתה של מיטל להבי בראשות ועדת שפ"ע וועדת בינוי ותשתיות, היוזמה העיקרית שלנו הינה לקידום רשת צירים ירוקים בעיר ולקידום טבעת ירוקה במטרופולין. במסגרת תקציב 2011 עתיד להתאשר תקציב לתכנון מפורט של ציר קהילה ברובע 9 שיחבר בין מוסדות הציבור והגינות השכונתיות החל בשכונת נחלת יצחק, דרך ביצרון, רמת ישראל, יד אליהו, שכונת התקווה ועד לפארק דרום. כמו כן תוקצב תכנון מפורט לציר ביצרון – חוף הים שנועד לחבר את המזרח למערב. החל בשדרות ההשכלה, משם בגשר יהודית מעל נתיבי איילון (שמתוקצב לביצוע בשנת 2011), דרך שד' יהודית שטרם תוכננו סופית, קרליבך, רחוב הארבעה (שהביצוע שלהם שונה בעקבות התערבותה של מיטל), הבימה, שד' בן ציון ובעתיד היותר רחוק גם בוגרשוב.

הציר המערבי של הטבעת הירוקה יבוצע במהלך 2011-12 ואילו הציר הדרומי ייכנס לתכנון מפורט ובעיקר לתהליך בדיקה מול עיריית חולון למניעת ביצוע תוכנית מתנגשת. לצורך כך השיגה מיטל תקציב ראשוני לתכנון וניהול הפרויקט.

שטחים ירוקים וציבוריים:

מיטל ממשיכה לקדם את ההכרה בצרכי שכונת פלורנטין ליצירת שטחים ציבוריים פתוחים ובנויים, ודורשת בכל תוכנית באזור לתת מענה למחסור. בתוכנית  שוק העליה הובילה מיטל לתיקון שכלל שילוש השטח הציבורי הבנוי, הבטחת יעודו הציבורי והגדלת השטח הירוק. במסגרת ערר שהוגש על ידה בפרוייקט רמז ארלוזורוב בקדנציה הקודמת, הובילה מיטל להחלטה תקדימית ופורצת דרך על פיה כל התמורה מפרוייקט זה תוקצה למטרות ציבוריות בין השאר לרכישת שטחים בשכונת פלורנטין. הוועדה המקומית מקדמת בימים אלו תוכנית במעורבות הנהלת העירייה ואגף נכסים לתת מענה לנושא השטחים הפתוחים בפלורנטין בפעם הראשונה בהיסטוריה של השכונה. בהשפעתה של מיטל הכריעה הוועדה המקומית על חתימת הסכם פשרה עם ועד השכונה שיוצג על ידי אדם טבע ודין וכך אנו מדברים ומסכימים עם תושבי העיר במקום להתנהל מולם בהליכים משפטיים.

מיטל הובילה גם שימור טבע עירוני בחורשת כפר יונה ברמת אביב, אשר התקדמה לכדי הקמת צוות עבודה שמשלב נציגי תושבים ונציגים מאגף שפ"ע ואגף נכסים אשר פועל בדרך של הידברות על מנת לפתור את הקונפליקטים על פי המתווה שהציעה מיטל.

 

יירוק עסקים וחיסכון באנרגיה:

מיטל הגישה הצעה לסדר למועצת העירייה ליירוק עסקים בעיר והיא מקדמת בשיתוף עם עמותת "מעלה" ועם שותפות לוס אנג'לס-ת"א, את פרוייקט "יירוּק עסקים", במטרה להביא להפחתת פליטות גזי חממה בעיר. במסגרת זו נעשית פעילות מול ארגוני העסקים הגדולים בעיר בשלושה תחומים מרכזיים: עידוד המחזור, זמינות מידע והגעה ירוקה לעבודה. ב-31 באוקטובר התקיים במסגרת כנס מעלה דיון מונחה במושב "עסק, עיר, קיימות, שת"פ", פרי יוזמתה ובהשתתפותה של מיטל, ובמהלך השנה הבאה תוגדר ותתורגם התפיסה לצעדים שיחלחלו לתוך העסקים בעיר ובכלל זה להביא להתייעלות אנרגטית גם בעסקים קטנים ובינוניים. גם תמי עוסקת בנושאים שונים של חיסכון באנרגיה כגון חיסכון במים, גז ותאורה.

בניה ירוקה:

במסגרת התיק שבאחריותה פועלת מיטל להביא ליישום עקרונות הבנייה הירוקה במוסדות חינוך.  בשנת  2011 עתידה ועדת בת"ש להמשיך ולהתמקד בעקרונות הבנייה הירוקה הן ביחס למוסדות חינוך בהקמה  והן ביחס ליצירת סביבה לימודית ירוקה במוסדות קיימים. עד כה הוסמכו 50 גנים בעיר כ"גנים ירוקים" ע"י משרד החינוך בשיתוף המשרד להגנת הסביבה. הסמכה זו משמעותה אורח חיים מקיים כולל תכנון ועיצוב הסביבה.

גינות קהילתיות:

גינות קהילתיות מהוות הזדמנות לא רק לירוק הסביבה אלא גם ובעיקר להעצמת הקהילה. עוד בקדנציה הקודמת עשתה מיטל ככל יכולתה לתמיכה בקיומן, למשל בערבותה למען גינת מהפך בפלורנטין. במסגרת הובלתה את יום מעשים טובים בעיר היא דחפה ליצירת גינות קהילתיות לאוכלוסיות מוחלשות בשכונות מוזנחות, בשיתוף עם קרן אריסון והרוח הטובה, החברה להגנת הטבע, ומינהל השירותים החברתיים של עיריית תל אביב יפו. כהמשך מתוכננת הקמת גינה קהילתית לאוכלוסיה האתיופית ביפו כשלשותפות מצטרפים גם הג'וינט והמשלמה ליפו. מיטל מקדמת יום עיון לגינות קהילתיות המאורגן בשיתוף עם החברה להגנת הטבע אשר יתקיים ב-28 בנובמבר.

דמוקרטיזציה עירונית, שיתוף ציבור והעצמת המרחב הציבורי

 

נגד מסחור המרחב הציבורי:

אחד הנושאים המרכזיים בסיעתנו בקדנציה זו הוא שמירה על מרחב ציבורי פתוח, נגיש ועובד לטובת הציבור. אחמד משהראווי ניהל מאבק עיקש נגד הפקעת שטחים ציבוריים ברחבי העיר לקיום חתונות ואירועים במרחבים פתוחים כמו כיכר השעות היפות, בטיילת ובגן הפסגה ביפו. אחמד העלה הצעה לסדר במליאת המועצה, וביוזמתנו התקיים דיון בעניין בהנהלת העירייה ותמי אף השתתפה בצוות מיוחד שהקים המנכ"ל על מנת לבחון שיתופי פעולה מסחריים.

העצמת המרחב הציבורי לאוכלוסיות מוחלשות:

במסגרת זו מטפל אחמד בבעיות תנועה ושילוט ביפו, שילוט מדרום תל אביב לכיוון נתב"ג וכן פעל לשיפור חזותה ומצבה של צומת וולפסון, להקמת סככה בגן השניים וחיזוק והעצמה של מחרב הספורט ביפו שהתגלגל והפך ללידתו של פארק ספורט ביפו.

מאבק מוצלח הוביל אחמד לשיפור תשתיות למען האוכלוסיה בשכונת פרדס דכה ביפו, לכך רתם שבעה מנהלי אגפים בעירייה בראשות מנכ"ל העירייה, והתוצאה היא חידוש תשתיות, תאורה וגן משחקים חדש לילדי השכונה, לראשונה אחרי 62 שנות הזנחה.

אחמד משהראוי הצליח גם במאבקו להוסיף כיתוב בערבית לכלל השילוט העירוני ביפו, והוביל מאבק ציבורי נרחב נגד מכירתה של ככר השעון – הככר המרכזית ביפו – להנצחה פרטית דרך קרן תל אביב במקום שהככר תיקרא על שם בגין וסאדאת – מסמלי השלום הישראל-ערבי. כמו כן, אחמד פעיל למען הקמתו של מרכז לימוד ופעילות חווייתית לתרבות הערבית ביפו.

מאבק ברפורמת התכנון והבניה:

נושא נוסף שעמד לפיתחנו בשנה האחרונה הוא המאבק ברפורמה בתכנון ובניה. יחד עם חברי מועצה מסיעות נוספות הובלנו פעילות התנגדות לרפורמה, בצד ארגוני סביבה והמטה לתכנון אחראי, אולם גם מן הזווית הייחודית שלנו כחברי מועצות מכל הארץ אשר מכירים את עולם התכנון המקומי וחרדים לשינויו בעקבות הרפורמה. מתוקף עמידתה בראש פורום חברי המועצות בשלטון המקומי הגישה מיטל מסמכי התנגדות לוועדת הפנים של הכנסת המוחים נגד הפגיעה במעמד ובסמכויות חברי המועצה והפגיעה בדמוקרטיה התכנונית, וכן מסמך התנגדות שמטרתו להסדיר את מסגרות החינוך בפרט ומבני ציבור בכלל במסגרת הרפורמה כביטוי לצרכי הדורות הבאים.

דמוקרטיזציה ושיתוף ציבור:

מיטל יזמה ומובילה את ההקמה של פורום חברי המועצות בשלטון המקומי, במסגרתו אנו פועלים להסדרת מעמדם וסמכויותיהם של חברי המועצות בישראל, כחלק מהעצמה של הדמוקרטיה עירונית באמצעות חיזוק כוחם של חברי המועצה .

מיטל מובילה את שיתוף הציבור בתכנון וביצוע פארק בקרית ספר. התחזית היא שבדצמבר 2010 תהיה לנו תוכנית אם מוסכמת שחלקיה הזמניים ייושמו כבר באפריל 2011, במקביל לקידום ואישור תב"ע על כל השטח של ה-23 דונמים.

כמו כן מרכזת מיטל את שיתוף הציבור בתכנון קריית עתידים ורמת החיל, כאשר בימים אלה בעקבות מעורבותה יצורפו לצוות המקצועי שני יועצים נוספים כדי לתת מענה לבעיות הבולטות בתחומי התחבורה והמרחב הציבורי. מיטל מונתה על ידי הועדה המקומית כמגשרת במספר תוכניות ובניהן תוכנית סיירובן במטרה לייצר דיאלוג ממתן התנגדויות בין הדיירים והיזמים באזור רצועת החוף בצפון הישן של העיר.