40 מיליון שקל בלבד הושקעו על ידי משרד התחבורה בסלילת שבילים ייעודיים לאופניים – כך נמסר על ידי נציג המשרד בכינוס מיוחד של השדולה לתחבורה בת קיימא בראשות ח"כ תמר זנדברג שנערך בכנסת. מדובר בעלות סלילת כביש אופניים באורך של כ-100 מטר בממוצע לכל רשות – אורך זעום אשר אינו עולה בקנה אחד עם הרצון המוצהר לפתח אמצעי תחבורה אלטרנטיביים שאינם מזהמים. עם זאת, המשרד מסר כי סכום זה כיסה את רוב הבקשות שהגיעו מהרשויות המקומיות וכי נראה כי הכוונה המוצהרת לפתח שבילי אופניים נותרת בינתיים על הנייר.

40 מיליון שקל בלבד הושקעו על ידי משרד התחבורה בסלילת שבילים ייעודיים לאופניים – כך נמסר על ידי נציג המשרד בכינוס מיוחד של השדולה לתחבורה בת קיימא בראשות ח"כ תמר זנדברג שנערך בכנסת. מדובר בעלות סלילת כביש אופניים באורך של כ-100 מטר בממוצע לכל רשות – אורך זעום אשר אינו עולה בקנה אחד עם הרצון המוצהר לפתח אמצעי תחבורה אלטרנטיביים שאינם מזהמים. עם זאת, המשרד מסר כי סכום זה כיסה את רוב הבקשות שהגיעו מהרשויות המקומיות וכי נראה כי הכוונה המוצהרת לפתח שבילי אופניים נותרת בינתיים על הנייר.

בחלוקה לפי עלות סלילת שביל אופניים למטר עולה כי מדובר בסלילת 100 מטר בממוצע לרשות בלבד. ארגוני הרוכבים ונציגי הערים: המדינה חייבת להפעיל תוכנית לאומית בתחום רכיבת האופניים. ח"כ זנדברג הודיעה כי תגיש הצעת חוק לפי נהגי רכב יידרשו לשמור מרחק מינימלי מרוכבי אופניים. נציגות הולכי הרגל: המדרכות נכבשו על ידי רוכבי האופניים, העיריות הפקירו את ביטחוננו.

יו"ר השדולה לתחבורה בת קיימא, חברת הכנסת תמר זנדברג, אמרה כי "על כל הגורמים להפנים ששבילי אופניים אינם קישוט שנחמד שיהיה אלא תשתית תחבורה עירונית לכל דבר. דווקא עם העלייה בשיעור הרכיבה מתחדד הצורך בתשתית ייעודית שתבוא על חשבון זכות הדרך של הרכב הפרטי ותצמצם את החיכוך עם הולכי הרגל על המדרכות". זנדברג הודיעה כי תקדם הצעת חוק חדשה, שהוכנה בשיתוף הקליניקה לפרקטיקה ומדיניות סביבתית בפקולטה למשפטים בבר אילן ועם ארגון ישראל בשביל אופניים, לפיה תיקבע שמירת מרחק מינימלית של 1.5 מטר בין כלי רכב לאופניים, כאשר נהג כלי הרכב הוא זה שיהיה אחראי לשמירת המרחק. מדובר בחוק שקיים במדינות רבות ואמור להגן על רוכבי האופניים, כאשר מחקרים מראים כי כ-38% מהתאונות נגרמות בשל אי שמירת מרחק.

ח"כ דב חנין סקר את החוק לעידוד רוכבי אופניים שהגיש, בחתימת 43 חברי כנסת. לדבריו, "יש התנגדויות שמגיעות מתוך חשיבה אנכרוניסטית וצרה. הנכס היחיד שיש לנו להפעיל הוא הלחץ הציבורי. המסר מבחינתי לכל המשתתפים וכמובן לשדולה לייצר לחץ ציבורי מסיבי על מקבלי ההחלטות ועל שר הפנים, שהוא ממייסדיי חוק האופניים בעצמו, על מנת שהחוק הזה יעבור".

ח"כ משה פייגלין אמר כי "ההמצאה הכי גדולה מאז המצאת הגלגל היא כשהוסיפו לו עוד אחד – אני פריק של אופניים ואני רוכב כל בוקר, לאופניים אין מה לחפש על הכביש כל עוד אין מסלולים נוספים. הסטטיסטיקה היא קטלנית כשמדובר על אופני כביש. במקום שאין כבר את התשתיות אין לאופניים מה לחפש לא על המדרכה ולא על הכביש. בעיה קשה זה הנושא של האופניים החשמליות, זו זוועת עולם, הרשויות מתעוררות מעט מידי ומאוחר מידי הם מסכנים את עצמם ואת הולכי הרגל גם על המדרכה וגם על הכביש. אני הצעתי שיתייחסו לזה כאופנוע".

ח"כ עיסאווי פריג' אמר בדיון כי עירו כפר קאסם רחוקה רק 20 דקות נסיעה מתל אביב, אך כאשר בוחנים את התשתיות בנושא האופניים מדובר בפערים עצומים, וכי הוא מקווה שהמדינה תדע לסגור אותם בהקדם שכן מדובר בכלי תחבורה חשוב ומבורך שיש לעודד את השימוש בו.

ארגוני הרוכבים ונציגי הערים טענו כי על המדינה להפעיל תוכנית לאומית בנושא האופניים, מאחר וכל רשות מתקשה לפעול באופן עצמאי בתחום זה, וגם רשויות אשר מצליחות יותר מאחרות נתקלות במחסום ברגע שמגיעות לגבול העירוני. סגנית ראש עיריית תל אביב יפו, מיטל להבי, אמרה כי "ככל שמתקדמת העשייה אנחנו מגלים את הפער בין מה שקורה בינינו לבין מה שקורה במטרופולין סביבנו. פיתחנו תוכנית לטבעת מטרופולינים שתבוצע ב5 השנים הקרובות. אבל מה שנמצא מחוץ לגבולות המטרופולין לא זז בסנטימטר. האופניים יכולים לזנק בעשרות אחוזי שימוש. זה אמצעי תחבורה קל ומוערך. צריך לפעול יחד לטובת אמצעי התחבורה הזה". אשר בן שושן ראש רשות התחבורה בעיריית תל אביב יפו הוסיף כי "יש בערך 18 אלף מנויים בפרוייקט ההשכרה תל אופן וכ2.5 מיליון נסיעות שמתבצעות ברמה שנתית בתל אופן. מדובר במערכת שאינה רווחית, להיפך – זה פרויקט שמסובסד על ידי העירייה כתפיסה של תחבורה בת קיימא ותחליפים לרכב פרטי".

מנכ"ל ארגון "ישראל בשביל אופניים", יותם אביזוהר, אמר כי "אופניים נהפכים לאמצעי גובר בהגעה לעבודה. תועלות בריאותיות, חברתיות, כלכליות וסביבתיות. בתל-אביב בשל התשתיות שנפרשו, יש עלייה מתמדת ברכיבה על אופניים. מספר המשתמשים בפרויקט תל אביב עולה בהתמדה, וגם הבטיחות עלתה. פוטנציאל – גבעתיים ורמת גן, חיפה והקריות.  בתל אביב מקדמים לא רק תשתיות אלא גם תשתיות תודעתיות. אנחנו ממליצים ללמוד מהמודלים המוצלחים בעולם, לגבש תכנית לאומית לעידוד השימוש באופניים שממנה ייגזרו תכניות שונות. לתקצב את התחום ויישום פרויקט תחבורה ירוקה גם בכנסת ובממשלה".

בדיון נכחו גם נציגות הולכי הרגל, אשר מחו על פגיעה בהולכי הרגל על ידי רוכבי אופניים, ואי אכיפה של החוק שאוסר על רוכבי אופניים לנסוע על מדרכות. חגית אוריין אמרה כי "91% מהרכיבה נעשית בתוך הערים, וברובה על מדרכות הולכי הרגל. כולם מונים את היתרונות של אופניים אבל זה לא יכול להיות על חשבון חיינו ורווחתנו. המדרכות שייכות להולכי הרגל על פי חוק ולפי היגיון. הן נכבשות על ידי גורמים שלא איכפת להם מרווחת ההולכים. המדרכות הן לא פח אשפה שלתוכו אפשר להשליך כל מה שעולה על דעת הרשות השלטונית. רוכבים חשופים לפגיעות מכוניות. נכון. אבל למה אנחנו צריכים לספק את הפתרון? המדינה צריכה, הרשויות, לא אני כהולכת רגל. אני בעיקר מצפה מהח"כים שידאגו לקיום החוק – החוק אוסר רכיבה על המדרכות. אל תמשיכו לקדם את הפרויקטים האלה בלי לדאוג לתשתיות שיפרידו את האופניים מהולכי הרגל ולבנות עוד ועוד תחנות תל אופן מבלי שיש תשתיות".

מורן צוקרמן, המייצגת גם היא את עמדת הולכי הרגל, הוסיפה כי "העיריות פה לומדות לייצר נכים על המדרכה. ילדים וקשישים כבר לא יכולים להיכנס לפארק הירקון או ללכת ברחוב. אתם עוד לא יודעים כמה תביעות תקבלו כי כל הפצועים הקשים יתבעו את העירייה רק עוד כמה שנים. אני מציעה לקחת דוגמה ממקומות כמו ברלין שם יש שבילים תקניים, השבילים בתל אביב אינם כאלה".

חברת מועצת עיריית רעננה ויו"ר ועדת התחבורה, עדית דיאמנט, אמרה כי "ברעננה מתחילים לדבר על כל מיני בעיות תחבורה שקשורות בחניה, אבל למה לא לדבר על תחבורה אלטרנטיבית? אם מקבלי ההחלטות היו חושבות על תחבורה אלטרנטיבית אז זה היה שונה. אנו הזמנו את מקבלי ההחלטות לחשוב איך העיר העתידית שלנו צריכה תכנון אחר, צריך לדבר על חשיבה אחרת של תכנון עירוני ואז גם נדבר על תחבורה ציבורית ואופניים. זה דורש שינוי חשיבה אצל מקבלי החלטות אני מקווה שנתחיל לקדם את זה ברעננה בשכונה חדשה שנבנתה יש מדרכה בה יש שלושה מסלולים- מסלול אופניים, מסלול להולכי רגל, וחלק לעצים ותחנות אוטובוס. מהשטח אצלנו אנשים מבקשים התייחסות חוקית בנוגע לתחבורת אופניים של אופניים ממונעות". כמו כן נכחו בדיון נציגי עיריות חיפה, נתניה, כפר סבא וירושלים.