זה לא עניין של ימין ושמאל ולא של דת ומדינה. תחבורה ציבורית היא שירות בסיסי, ממש כמו חשמל ומים

ביום חמישי האחרון (9/4/15) הפגנו כולנו, אזרחים מן השורה, ימנים ושמאלנים, בצומת אחים בדרישה לתחבורה ציבורית גם בשבתות ובחגים. מהצומת צעדנו לביתו של שר התחבורה ישראל כץ, ודרשנו תחבורה ציבורית לכולם בשבת. השר בחר להגיב להפגנה בפוסט מזלזל שבו לעג למפגינים שהגיעו.

בעקבות הדברים וחוסר היכולת לנהל שיח ענייני רציני הצטרפתי לעצומה לאסור על שרים להשתמש ברכבי שרד בשבתות וחגים כל עוד אין תח"צ בשבת. עשרות אלפי אזרחים כבר חתמו על עצומה זו, בצעד מחאה נגד המדיניות המזלזלת שבמסגרתה השירות החשוב הזה נמנע מהציבור בשבת, בעוד השרים נהנים באותו היום מרכב שרד במימון הציבור. הגשתי הצעת חוק אשר תעצור את המצב הזה ותקבע כי ייאסר על השרים וסגני השרים לעשות שימוש במכוניותיהם בימי שבת וחג, עד שתהיה תחבורה ציבורית בימים אלה.

והנה חמש נקודות על תחבורה ציבורית בשבת:

1. אין לה קשר לדת או ליהדות. העובדה שישראל היא מדינה יהודית לא מפסיקה את זרם החשמל או המים בשבת, ואין סיבה שתפסיק את התנועה. בישראל אין חובת שמירת שבת בפרהסיה, ושומרי שבת הרי ממילא לא יעלו לאוטובוס, בדיוק כמו שלא ייסעו ברכב הפרטי, שגם הוא מחלל שבת במרחב הציבורי. יתר על כן, אפילו האווירה המיוחדת של השבת לא תיפגע, מכיוון שבהכרח היקף ההפעלה של התחבורה הציבורית בשבת יהיה מצומצם יחסית לימי החול, ולו בגלל שמקומות התעסוקה סגורים. שבת הוא יום המנוחה ויישאר כזה, הוא רק יהיה נוח, מאפשר ונגיש יותר.

2. ה״סטטוס קוו״ שבשמו שר התחבורה מסרב בעקשנות למלא את חובתו להפעיל את התחבורה הציבורית באופן מלא כבר שונה כמה וכמה פעמים בעשורים האחרונים, למשל עם הפעלת בתי הקולנוע בשבת. מדובר בהסדר פוליטי אד-הוק ישן וארכאי שלא הוצבע עליו בשום מקום, לא התקבל באופן דמוקרטי ואין לו שום תוקף חוקי או אחר.

3. הפעלת התחבורה הציבורית בשבת אינה סוגיה של דת ומדינה אלא סוגיה של צדק חברתי וסביבתי: השבתת התחבורה הציבורית חודשיים מהשנה במצטבר היא חסם מהותי ומרכזי מפני פיתוח תחבורה ציבורית איכותית ומתפקדת בשאר ימות השנה. הסיבה לכך היא שתחבורה ציבורית יעילה תלויה ביכולתה להוות תחליף אמיתי לרכב הפרטי, שהתלות בו כיום היא יקרה מזהמת ואנטי-עירונית. קשה מאוד לפתח תחבורה ציבורית שתהווה אלטרנטיבה ממשית, כל עוד כל משפחה שיכולה להרשות זאת לעצמה חייבת להחזיק רכב פרטי עבור סופי השבוע והחגים. כך, היעדרה של תחבורה ציבורית בשבת מונעת גם תחבורה ציבורית יעילה וגם מגדילה את הפערים החברתיים בין בעלי יכולת התנועה ובין הנתונים בעוצר.

4. זכויות עובדים ויום המנוחה הן אכן סוגיות כבדות משקל, אולם אין בהן למנוע את השירות הבסיסי הזה. כל הפעלה של שירות ציבורי מחייבת הקפדה דקדקנית על מלוא זכויות העובדים ומניעת אפליה בתעסוקה על כל רקע שהוא, לרבות אמונה דתית. בניסוח מחודש של שבת ישראלית בהחלט ניתן ורצוי לוותר על חלק מהשופינג במרכזי הקניות בשבת, שלא מעודדים דבר מלבד את תרבות הצריכה, תמורת הפעלת תחבורה ציבורית למוקדי הבילוי והפנאי. כך יעבדו פחות אנשים בימי המנוחה, יעודדו ערכים חשובים יותר ואפילו חילול השבת יפחת.

5. על שולחן הכנסת מונחת הצעת חוק להפעלת התחבורה הציבורית בשבת. הגשתי אותה ביום הראשון של הכנסת בשם סיעת מרצ, הצעה שהגיש בעבר ניצן הורוביץ. לקריאת הכתבה על הצעת החוק:
http://m.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1119733&sid=120&pid=55&service=news