הסטטוס קוו נשבר. ליצמן וגפני הצליחו יותר מדי, ביבי וכץ רבו יותר מדי, אבל אותנו זה לא מעניין – זה הולך לחזור אליהם כבומרנג כי הציבור הליברלי והפלורליסטי לא שותק יותר. זה הזמן לתבוע את הדרישה הבסיסית ביותר: תחבורה ציבורית בשבת.

אין שום בעיה ושום איסור להפעיל אותה. תחבורה ציבורית בשבת לא מופיעה במכתב הסטטוס קוו. מופיעה שם השבת אשר נשארת כמובן יום המנוחה הלאומי. יתר על כן, אין איסור הלכתי להפעיל תחבורה בשבת – מי ששומר שבת פשוט לא יעלה על האוטובוס. אין גם בעית פרהסיה – בישראל אין חובת שמירת שבת בפומבי, גם לא בשירותים הציבוריים.

לצפייה בדבריי לחצו כאן

לצפייה בדבריי לחצו על התמונה

עבור הפוליטיקאים החרדים, השבת היא קרדום פוליטי לחפור בו. מנגד, תחבורה ציבורית בשבת היא צורך חיוני ודחוף. אם תרצו, זה פיקוח נפש.

תחבורה ציבורית בשבת היא צורך חברתי שיצמצם את האפליה בין מעמדות לפי היכולת הכלכלית לרכוש רכב פרטי; היא מצילת חיים, וכבר הצבעתי כאן על הקשר בין עידוד תחבורה ציבורית ובין הפחתת תאונות דרכים קטלניות; היא סביבתית יותר, והיא חיונית כדי להבטיח את איכות התחבורה הציבורית כל השבוע. למעשה, היעדרה של תחבורה ציבורית בשבת היא החסם המרכזי כיום למעבר מתלות ממכרת ברכב פרטי (למי שיכול להרשות לעצמו) להישענות על תחבורה ציבורית איכותית ויעילה.

עם פתיחת מושב הכנסת נעלה להצבעה חוק להפעלת תחבורה ציבורית בשבת, במתכונת מתאימה לצרכים בשבת. בינתיים, תלויה ועומדת עתירה שלנו לבג״ץ להפעיל תחבורה ציבורית בשבת גם במסגרת מה שמאפשר החוק הקיים, והוא בהחלט מאפשר. אם אלה יידחו, נחזיר להצבעה את החוק האוסר שימוש ברכבי השרד של השרים כל עוד אין תחבורה ציבורית בשבת. וכל הזמן הזה נמשיך להפגין ולהשמיע את קולו האזרחי של הציבור ברחוב ובכל מקום. עד שננצח.