אלימות משטרתית שוללת מאיתנו האזרחים והאזרחיות את זכותנו הבסיסית להפגין

ביום שישי לפני כשבוע וחצי התקיימה הפגנה בשכונת "מאה שערים" בירושלים ובדומה למקרים רבים נוספים, המשטרה פעלה באלימות יתרה בכדי לפזר את ההפגנה ולמעשה לשלול את הזכות הפוליטית לחופש ביטוי והפגנה.

זהו לא מקרה יחיד ומיוחד אלא מדיניות משטרתית ושל כוחות האכיפה השלטוניים במדינה אשר רואים לנכון להפעיל כוח מעבר לנדרש על מנת "להשתיק" את כולם של האזרחים המפגינים. זאת התרחש בהפגנה מול ביתו של העיומ"ש לממשלה אביחי מנדלבליט, בה נשברה ידו של אחד המפגינים, והמשיך בהפגנה במאה שערים ביום שישי האחרון בה הופעל כוח גם כנגד ילדים.

במח"ש עולים נתונים מדאיגים במיוחד אודות כמויות התיקים הנסגרות הנוגעות לנושא של אלימות משטרתית. דבר זה אינו יכול לעבור בשתיקה ואל לנו לאפשר כי זאת יתאפשר כדבר שבשגרה היומיומית שלנו בחברה הישראלית. הזכות להפגין היא כחלק מזכותו  הבסיסית של האדם לחופש ביטוי, וזכות יסוד פוליטית של אדם במדינה דמוקרטית. בניגוד לחברי כנסת רבים שבחרו למלות פיהם במים ושלא להגיב להתנהגות המשטרתית הברוטלית, קראתי לקיים דיון בהול בנושא האלימות המשטרתית הפוקדת את רחובות מדינת ישראל בשבועות האחרונים.

האלימות השלטונית חמורה מאלימות אזרחית ובלבד שמעבירה מסר שגוי לחברה בדרך בה יש לנהוג כלפי הזכות להפגין. אם לא נבלום את הברוטליות של מערכת האכיפה במדינה בדרכים הראויות, המצב ילך ויחמיר והזכות הבסיסית של כל אחת ואחד מאיתנו תשלל.