פורסם ב-27 בפברואר 2009

השבוע התכנסנו למליאת ועדת המשנה לתכנון ובניה (שהיא למעשה מועצת העיר – 31 חברי המועצה) לדון בעררים במספר נושאים. שני הישגים נרשמו לסגנית ראש העיר מיטל להבי – החזרת הדיון לוועדה המקומית בעניין מחלף השלום מזרח (בשל תכנון שלא לקח מספיק בחשבון צרכי תחבורה ציבורית, שבילי אופניים והולכי רגל) ובעניין בניין חדש ברח' מסלנט בשכונת שפירא, שקיבל היתרים להרחבת בניה ותוספת קומות מופרזים מעבר למומלץ בתכנית האב לשכונה ועל פי קריטריונים שלא מגיעים לו (למשל, קיבל היתר ע"פ תמ"א 38 המיועדת לחיזוק בניינים ישנים למרות שמדובר בבניין חדש).

רוב הדיון נסב על ערר של פאר ויסנר בנושא בניה לגובה בככר המדינה. הרבה נכתב על ויסנר והגרין-ווש שהוא מבצע לנושאים סביבתיים בכלל ולעניין המגדלים בככר המדינה בפרט.

עיקר הדיון בישיבה נסוב על נושאים פרוצדורליים-משפטיים. יו"ר הוועדה דורון ספיר והיועצת המשפטית עו"ד שרי אורן הסבירו לחברים כי אי-אישור התכנית החדשה יביא למעשה בפועל לאישור תכנית קודמת, הגרועה בהרבה, ויחשוף את העירייה והוועדה לתביעות מצד בעלי הקרקע, על התארכות הליכי התכנון ואי-עמידה בהבטחות כלפיהם.

לדעתי, יש להעביר את הדיון למישור המהותי. אם הייתי חושבת שלא נכון לבנות בככר המדינה, או שהתכנית לא טובה מספיק, לא היתה סיבה להיכנע לאיום המשפטי ולאשר תכנית גרועה רק כיוון שיש סכנת תביעה.

אבל, בואו נדבר רגע על העניין עצמו. בצפון תל אביב, בלב אזור עירוני מתוכנן ברווחה ומלא שטחים ירוקים, לא רחוק מפארק הירקון, עומד שטח בור שנקרא ככר המדינה. השטח גדול (בן 80 דונם – לשם השוואה, פי 2 מכיכר רבין, שגודלה 40 דונם) ונמצא בבעלות פרטית מזה למעלה מ-60 שנה.

על פי כל הגיון אורבני ואקולוגי אין שום סיבה שלא לבנות לגובה בשטח שכזה, ובמיוחד שהמגדלים המתוכננים יתפסו 15% משטח הכיכר, והיתר יישאר שטח ירוק פתוח לציבור. מדובר בדיוק בסוג האזור שיכול וצריך לספוג מגדלים כאלה, הן מבחינת התשתית העירונית והן מבחינת האוכלוסיה. הבנייה המוצעת לא תשנה משמעותית את מספר המטרים הרבועים הפתוחים לנפש, הגבוה גם כך בהשוואה ללב ודרום העיר. מי שמתנגד למגדלי פינוי-בינוי באזורים אחרים עבור אוכלוסיה חלשה יותר, או למגדל בפארק קרית ספר, חייב לתמוך בבנייה צפופה, לגובה, בכיכר המדינה.

התכנית המוצעת משפרת בהרבה, כאמור, את התכנית המאושרת הקודמת. במקום שלושה מבנים כעורים ודמויי שער, הבנויים מעל קניון ענק שמגביה את הכיכר ב-8 מטר ומחסל אותה בפועל כשטח ציבורי נגיש, אישרנו שלושה מגדלים גבוהים יותר וצנומים יותר, הבנויים במפלס הקרקע וללא שטחי מסחר.

התכנית המוצעת לא חפה מבעיות, ובעיקר העובדה שהשטח המיועד לציבור יוגדר כשפ"פ (שטח פרטי פתוח) ולא שצ"פ (שטח ציבורי פתוח). במבנה רגולטיבי יעיל, זו לא היתה אמורה בעיה מבחינת נגישות ציבורית, והמשמעות היחידה היתה שמתחת לשטח הפתוח ייבנו חניוני המגדלים. אולם מניסיון העבר, כל אזור בו הוקצה שפ"פ לטובת הציבור כביכול, השטח נאכל עם הזמן ע"י תכנון מגמתי והפך פרטי וסגור לציבור הרחב (הדוגמאות רבות – החל מפרוייקט אנדרומדה הידוע לשמצה, דרך "רובע לב העיר" ועד לגינה הקטנה שמתחת למגדל בית חנה).

יש לקוות כי קנה המדינה הגדול של כיכר המדינה, בשילוב כוונה כנה של מהנדס העיר ותשומת לב של חברי הוועדה והמועצה, ימנעו זאת במקרה זה. בכל מקרה – תכנית הבניה בכיכר המדינה היא נכונה, וטוב שאושרה.