המאהלים שעומדים לפני פינוי חשובים בעיקר בגלל המודל של סיוע לחלשים ושינוי חברתי שצמח בהם. פינויים מאיים בעיקר על שבירתה של הסולידריות שנוצרה שם. ערב החג הצענו בסיוע עמותת ידיד תכנית לשיקום קהילתי על בסיס הסולידריות שנוצרה במאהל.

במאמר שלי בוואלה תוכלו לקרוא על הרציונל של התכנית, וכאן וכן כאן סיקור תקשורתי שלה בתוך הסיקור על המחאה.

עיקר ההצעה היא להפעיל במבנה עירוני, תכנית מעבר לזמן קצוב. במהלכו תפעיל עמותת ידיד תכנית לשיקום מחוסרי הדיור באמצעות מיצוי זכויות ומעבר לפתרונות קבע מול משרד השיכון והרווחה. באותו זמן, תפעל במקום הקהילה שנוצרה במאהלים, במודל העצמת החלש והסולידריות שנוצרה בהם.

להלן התכנית, שנכתבה בשיתוף רן מלמד, סמנכ"ל עמותת ידיד:

קהילה בונה ונבנית – מעבר מהרחוב לדיור של קבע: קיץ 2011

בישראל מפונים מידי שנה למעלה מאלפיים משפחות מדירותיהם עקב חוסר יכולתם לעמוד בתשלומי המשכנתא או שכר הדירה או מסיבות אחרות. החובות נצברו במקרים רבים  בשל פיטורים, מחלה או הפחתה בקצבאות הביטוח הלאומי. משפחות אלה מתקשות למצוא דיור חלופי מיידי. הפינוי מהבית יוצר תופעה חברתית קשה. משפחות רבות על  ילדיהן נותרות ללא קורת גג, ובמקרה הטוב נקרעות בין מספר בתים של קרובים ומכרים. כמו כן קיימת אוכלוסייה לא מבוטלת של נפגעי עבירה, נשים מוכות ואחרים אשר מוצאים את עצם ללא קורת גג כאשר הם יוצאים לאחר תקופת שיקום ממקלטים שונים.

המחאה שניצתה בקיץ האחרון הביאה לתופעה חברתית משמעותית. אוהלים ספורים שקמו בשרות רוטשילד בתל אביב, והתפשטו לערי אוהלים ברחבי המדינה. אחד המאפיינים המרשימים ומעוררי התקווה במחאה, היו הצורות החדשות של שיח דמוקרטי והקהילות אד-הוק שנבנו במאהלים אלה. אלה, היו מבוססים בעיקר על סולידריות חוצת מעמדות, חוצת מגזרים וחוצת קהילות.

בזמן שחלף מתחילת המחאה ועד היום, המאהלים עברו מזירה של מחאה חברתית מתרגשת וסוערת, למתחמים של קהילה סולידרית בין דרי רחוב ומחוסרי דיור ובין פעילים מסורים ועיקשים. מחוסרי הדיור שחיו קודם לכן בגנים, במקלטים או במחסות ארעיים, עומדים היום במוקד המחאה החברתית המדוברת ביותר בתולדות ישראל. משקופים וסמויים מן העין, הם הפכו בבת אחת לגלויים ונוכחים, ולחלק מגוף אזרחי משפיע.

זהו גם אחד האתגרים לפינוי המאהלים ברשויות רבות בישראל ובפרט בתל אביב. מעבר לפתרונות הרווחה המוצעים, פינוי המרחב הפיזי שבו נוצרה קהילה סולידרית זו ישבור ויוריד לטמיון את האירוע יוצא הדופן הזה.

רגע לפני שמרחב זה נעלם, חשבנו, עמותת "ידיד" בשיתוף עם חברת מועצת עירית תל אביב, תמר זנדברג,  על פיתרון יצירתי והמשיך ואף למנף את הפוטנציאל האדיר שגלום כאן: יצירה של מודל חדש לסיוע קהילתי סולידרי ברוח מאהלי המחאה.

מדובר על העתקת הקהילה שנוצרה במאהלי המחאה לתקופת ביניים אל מבנה, אשר בו תתבצע פעילות שיקומית-רווחתית של מחוסרי הדיור ודרי הרחוב, במטרה להעבירם אל פתרונות קבע על בסיס דיור ורווחה.

המודל יתבסס על פעילות סיוע, סנגור ומימוש זכויות של הזקוקים לכך מבין דרי המאהלים תוך שילוב פעילות קהילתית, דמוקרטית וסולידרית עם פעילי המחאה, ברוח דפוסי ההידברות והסיוע שנוצרו במחאה וכן על פעילות של העצמה תעסוקתית וכלכלית – גם אלו חלק מהפרוייקטים המרכזיים המופעלים על ידי עמותת "ידיד".

הפרוייקט שבמרכזו עבודה קהילתית והעצמה אישית יבוסס על פעילות עמותת "ידיד" בחיפה שהחלה לפני 4 שנים. העקרונות אף עובדו להצעת חוק שהונחה על שולחן הכנסת הקודמת בידי חברי כנסת וביניהם חיים אורון, גדעון סער, מרינה סולודקין ושלי יחימוביץ.

וכך נכתב בדברי ההסבר של הצעת החוק שמונחת השנה מחדש על שולחן הכנסת

הגדרת הבעיה- בעיית המשפחות מחוסרות הדיור הינה בעיה קשה ההולכת ומתגברת. החוק מגדיר את דרי הרחוב כבודדים ולא משפחות ועקב כך המשפחות משוללות זכויות ותמיכה כמעט לחלוטין.

המערך הסוציאלי אינו מסוגל לטפל היום ביעילות, בתופעה ועקב מצוקה תקציבית הוא אינו מסוגל להעמיד לרשות המשפחות את הסיוע הבסיסי כפי שנקבע בתקנון העובדים הסוציאליים.

המצב הקיים- כיום, טיפול הרשויות במשפחות אלה אינו נותן מענה הולם למצוקתן. גם הזכויות המעטות המוקנות על פי דין אינן באות לידי מימוש. לדוגמא:

א. סיוע חד פעמי בשכר דירה. למרות שתקנון העובדים הסוציאליים, הקוד האתי והמקצועי של העובדים הסוציאליים ומחלקות הרווחה. מאפשרות תשלום  חד פעמי עבור שכר דירה לפרק שלא יעלה על חודשיים למשפחות וליחידים אשר עונים על תנאים מסוימים,  סיוע זה ממומש לעיתים רחוקות מאוד, בעיקר מסיבות תקציביות.

ב. סיוע בשכר דירה מטעם משרד השיכון. על פי נהלי משרד השיכון, משפחות אשר הייתה בבעלותן דירה משנת 1971 אינן זכאיות לסיוע בדיור. משפחות אלה רשאיות לפנות לועדת חריגים של המשרד. תהליך זה אורך זמן, שבמהלכו נותרות המשפחות ללא קורת גג.

ג. "היחידה לטיפול בדרי רחוב"- בעירייה אינה מטפלת במשפחות, אלא רק בבודדים בני 18 ומעלה המשוטטים ברחובות לפחות ארבעה שבועות ללא קורת גג, ואשר הינם מנותקים מהמשפחה ומהסביבה. משפחות ובודדים רבים, אשר מצויים במצוקה ללא קורת גג, אינם עונים על הקריטריונים, ואינם זוכים לסיוע של היחידה ומשרד השיכון כ"דרי רחוב".

הפתרון המוצע- מציאת פתרונות דיור חלופיים זמניים למשפחות המפונות בדרך של הקמת "דירות מעבר" אשר ישמשו לשיכון משפחות לפרק זמן קצוב לאחר שנותרו ללא קורת גג וזאת, במקביל להענקת שירותים סוציאליים מקיפים לדיירים ע"י אגף הרווחה. הפתרון עשוי להיות מיושם באמצעות גורמים שונים, כגון: משרדי הממשלה, העירייה, תורמים, עמותות, חברות משכנות ועוד.

התוכנית

בהתברר כי תוצאתה הישירה של המחאה הביאה להתפרצותם של מצוקות דיור אמיתיות אנו סבורים כי הגיעה השעה לחשוב מחוץ לקופסא הכוונה היא כי במהלך שהותן של המשפחות במבנה הארעי, הם יעברו תהליך של העצמה  אישית, כלכלית ותעסוקתית וכן פעולות למימוש זכויותיהן כך שיוכלו בתום תקופת השהייה לעבור לדיור של קבע.

המודל יוכל לפעול רק עם שיתוף פעולה הדוק בין מספר גורמים כדלקמן:

  • המודל יופעל ע"י עמותת ידיד, בהתבסס על מרכזי הזכויות ועל הפעילות הפרטנית והקהילתית המתבצעת בהם, ובהתאמה לרוח המחאה בשילוב הפעילים והקהילות שנוצרו בה. עמותת "ידיד" מוכנה לבחון את האפשרות להפעלת הפרוייקט בכפוף למספר עקרונות ובטוחות הכוללים: שיפוי כספי למקרה של הוצאות או תביעות בתחומים של פינוי המבנה לאחר תקופת הביניים, תשלומי חשמל מים וכד' וכן שיפוצים ושאר הוצאות. הפעלת המודל על ידי "ידיד" מחייב השגת המימון המתאים עבור כח אדם מקצועי שינהל את הפרוייקט בפועל והקמת ועדת היגוי בשיתוף גורמים עירוניים וממשלתיים כגורמים בעלי אחריות.
  • עיריית תל אביב יפו, אשר תקצה מבנה עירוני לצורך הפעילות, וכן בשיתוף מלא של מחלקת הרווחה העירונית.
  • הקרן החדשה לישראל-שתי"ל לתמיכה בפעילות וליווי וייעוץ לשינוי חברתי. וכן במימון כח האדם.
  • ארגון לתת –  תמיכה חברתית ומתנדבים
  • משרד הרווחה ומשרד השיכון לסיוע ממשי למשתקמים לעבור אל פתרונות קבע בסיום הפרוייקט. דרושה מעורבות נוספת בעיקר במימון הפרוייקט וכן בשותפים נוספים להעצמת הפרוייקט ולגרום להצלחתו.
  • גורמי פילנתרופיה ישראלים וזרים.