אתמול נשדדתי ע"י שני רוכבים על טוסטוס, שנסעו לידי בזמן שרכבתי על האופניים על המדרכה, ושלפו את התיק שלי מתוך הסל הקדמי של האופניים. בגלל כאב הלב והסידורים שהאירוע הצריך, התקשיתי לעדכן בזמן אמת על המתרחש. לכן, קבלו פוסט מורחב על אירועי היומיים האחרונים, הכולל שני נושאים.
ערר נגד גן הילדים של חב"ד ברמת אביב
שלשום דנה מליאת הוועדה המקומית (שהיא למעשה מועצת העיר) בערר שהגשתי נגד גן הילדים של עמותת חב"ד ברמת אביב.
תזכורת: ברמת אביב מתנהל מאבק אזרחי נגד פעילות עמותת חב"ד בשכונה. תזכורת נוספת: ברמת אביב אין קהילה חרדיתאמיתית. ברמת אביב יש נסיון פרובוקטיבי לערער על אורחות החיים האזרחיים הפלורליסטים ע"י פעולות מסיונריות של תנועה פוליטית קיצונית ומאורגנת.
פעמים רבות נשמעת הטענה כאילו ההתארגנות נגד פעילות חב"ד בשכונה היא "גזענית" או "אנטישמית", וכי פעילי חב"ד עושים הכל בהתאם לחוק. ובכן, את החוק יש לכבד, גם אם פעילי חב"ד עושים בו שימוש כדי לחתור תחת התכלית שלשמה נועד. אם כן, בהחלט מותר וראוי להקפיד על יישום ואכיפה מוחלטים של החוק.
ברח' רידינג 38 קיים גן פרטי של עמותת חב"ד. חצר הגן בנויה על שצ"פ – שטח ציבורי פתוח בן 160 מ"ר, אשר אמור להיות פתוח לטובת הציבור. במקום זאת, הוא מגודר בגדר וחסום לציבור. הערר שהגשתי דורש פינוי השטח הציבורי והשבתו לבעליו החוקיים טרם הוצאת היתר לגן.
במצגת המצורפת תוכלו לראות את תמונות הגן, את השטח אליו פלש הגן, ואת הגדר המקיפה אותו.
הצבעה נגד מינויו של נתן וולך לסגן ראש העיר וממלא מקומו
מועצת העירייה התבקשה אתמול לאשר את מינוי של נתן וולך לסגן ראש עיר וממלא מקום ראש העיר. כזכור, נתן וולך הואשםבפרשה נלווית לחקירות נגד גרוס, הורשע בעבירת הפרת אמונים וכרגע מתנהל הליך משפטי בשאלת הקלון של העבירה.
לפני כשנתיים, בתקופת הבחירות למועצה, דרש ראש העירייה מוולך להתפטר מתפקידו כסגן ראש העיר, בשל "מראית העין הציבורית", הגם שהחוק לא חייב זאת. למרות שבנושא זה לא חל שום שינוי מאז, בחר משום מה ראש העירייה להביא את המינוי, במפתיע, אתמול.
בשם סיעת מרצ, הצטערתי על שכך בחר ראש העירייה לעשות, ונימקתי את התנגדותנו למינוי:
כמו בפעמים רבות בחיינו הציבוריים, אשר עוברים משפטיציה הולכת וגוברת, גם עתה אנו ניצבים בפני סוגיה שיש לה היבטים משפטיים, והיבטים ציבוריים, לאחרונים אנו נדרשים כמועצת העיר.
אין זה מקרה, שגם הסוגיה המשפטית סבה סביב שאלת הקלון, שהיא הרכיב הציבורי-מוסרי שבה. בית המשפט בישראל נתן את דעתו לשאלה עקרונית זו מספר פעמים בעבר, במספר פסקי דין שהפכו למכוננים בסוגיית תפקידו של נבחר הציבור.
נבחר הציבור הינו שליח הציבור, וכאותו שליח-ציבור האומר להיות פה לקהל ומציג עצמו כעני ממעש, נרעש ונפחד, כן הוא נבחר הציבור: משלו אין לו ולא כלום וכל אשר ברשותו ובהחזקתו – משל הקהל והקהילה הוא. הגינות, יושר-לבב וטוהר-המידות הינם סימני-היכר מובהקים שניתן בנבחר ציבור ראוי-לשמו, ותכונות-נפש אלו הן עמוד-האש ועמוד-הענן שיוליכו את נבחר הציבור הדרך. רק כך יוכל פרנס לנהג כראוי קהילה שבחרה בו לנהגה, ורק כך יזכה נבחר הציבור באמון הקהל. וכולנו ידענו כי באין אמון של הקהילה במנהיגיה, ייפרע עם ותאבד ממלכה. וככל שנעלה במעלה המנהיגות כן נתבע ממנהיגי הקהילה ביתר כי יקרנו יושר ואמת.
(בג"ץ 103/96 כהן נגד היועמ"ש)
כולנו, כל היושבים פה, מחויבים עיקרון הזה ומממשים אותו הלכה למעשה בחיי היום יום הפוליטיים שלנו. פעמים רבות אנחנו משתפים פעולה כולנו יחד נגד מתקפות על המערכת הפוליטית בכלל ועל נבחרי הציבור – אנחנו – משרתי הציבור – כמייצגים שלה. אנחנו עושים ימים כלילות כדי להסביר לציבור עבודה ציבורית מהי, ומהם מחיריה.
אנו בסיעת מרצ סבורים, כי ראוי שנאמץ את העיקרון הזה כעיקרון שמנחה אותנו בכל פעולה ופעולה, ובפרט כאשר אנו עוסקים בנושאים שבהם הרבב שדבק, ובית המשפט הרשיע בו, נוגע ישירות לנושאים הקשורים למילוי תפקידנו כנבחרי ציבור ולאמון הציבור בנו.
גם בעבר עיריית תל אביב, מועצת העיר וראש העיר העומד בראשה היו מחויבים לא רק עיקרון הזה, אלא גם אימצנו לעצמנו סייג רחוק יותר, של מראית העין הציבורית. במספר פרשות בעבר, וגם במקרה זה לפני כשנתיים, ראש העירייה דרש נורמות מחמירות ממה שמתיר החוק היבש, ובצדק, ועל כך צריכה להיות גאוותנו.
במקרה זה – אנו בסיעת מרצ מתקשים להבין – מה השתנה בין המועד בו חלו נורמות ציבוריות ערכיות אלה ובין היום. נכון להיום, ההליך המשפטי טרם הגיע לסיומו הסופי, והסוגיה הציבורית שבבסיסו עדיין לא הוכרעה, ולכן איננו מבינים את מועד הבאת הנושא להצבעה דווקא היום.
בהתאם לשני עקרונות אלה – לא נוכל לתמוך במינויו של נתן וולך לסגן ראש עיר וממלא מקום רה"ע.
