מטרת הצעת החוק היא להקטין פעילות ספקולטיבית על שער החליפין, כלומר, להרחיק משוק ההון המקומי את הספקולנטים הזרים, שמנצלים את פערי הריביות בין ישראל לבין חו"ל ומזרימים לארץ כמויות גדולות של מטבע חוץ. הפטור מתשלום המס ניתן למשקיעים הזרים בשנת 2002, במטרה לפתח את שוק ההון המקומי ולאפשר לממשלה להיחלץ מהמיתון הקשה שהיה באותה תקופה, באמצעות גיוס כספים ממשקיעים זרים. כעת טוענים גם בבנק ישראל כי אין יותר סיבה למתן פטור מסוג זה.
על רקע משבר "שער החליפין", או במילים אחרות, החלשות הדולר מול השקל, הגשתי הצעת חוק לביטול הפטור של משקיעים זרים באג"ח ממשלתיות לטווח ארוך.
הגשתי את הצעת החוק לאחר תקופה ארוכה בה בנק ישראל נלחם בתופעה בכל הכלים העומדים לרשותו, בין היתר על ידי רכישת דולרים בהיקף של כ – 80 מיליארד דולר (!) ועל ידי שמירה על ריבית נמוכה (דבר המוביל לאינפלציה כללית במשק ובעיקר בשוק הנדל"ן).
כיום בנק ישראל מפציר במשרד האוצר להתערב ולבטל את הפטור ממס למשקיעים זרים באג"ח, אך יאיר לפיד, הכלכלן הגדול, מחליט לסרב להמלצות בנק ישראל, וכאן הרגשתי צורך להתערב ולהביא את הנושא לדיון בכנסת.
(בגרף ניתן לראות בבירור את תהליך התחזקות השקל מול הדולר בשנה האחרונה, כשהתערבות בנק ישראל לא תורמת לאורך זמן)
מטרת הצעת החוק היא להקטין פעילות ספקולטיבית על שער החליפין, כלומר, להרחיק משוק ההון המקומי את הספקולנטים הזרים, שמנצלים את פערי הריביות בין ישראל לבין חו"ל ומזרימים לארץ כמויות גדולות של מטבע חוץ.
הפטור מתשלום המס ניתן למשקיעים הזרים בשנת 2002, במטרה לפתח את שוק ההון המקומי ולאפשר לממשלה להיחלץ מהמיתון הקשה שהיה באותה תקופה, באמצעות גיוס כספים ממשקיעים זרים. כעת טוענים גם בבנק ישראל כי אין יותר סיבה למתן פטור מסוג זה.
ביטול הפטור יתרום לעתיד המשק הישראלי משלוש סיבות עיקריות וחשובות :
- ביטול הפטור יאפשר לבנק ישראל להעלות את הריבית – כלומר, ביטול הפטור יוריד את הכדאיות לעסקאות שבהן מרווחים משערי ריבית (cary trade) יאפשר את העלאת הריבית שדרושה בכדי להתחיל להתמודד עם בועת הנדל"ן הישראלית. העלאת הריבית תקטין את הכדאיות בהמשך השקעה בדירות שלא לצורך מגורים, ותחזיר לשוק הדיור אלפי דירות מגורים שכיום מוחזקות על ידי טייקוני נדל"ן שניצלו את שערי הריבית הנמוכים בכדי לרכוש דירות להשקעה בהלוואות.
- יצואנים יוכלו להעסיק יותר עובדים – תקופה ארוכה שמדווח באמצעי התקשורת על פיטורים הולכים וגוברים של עובדים על ידי תעשיינים ויצואנים, אין זה פלא, הנפגעים העיקריים מהחלשות הדולר הינם היצואנים שמרווחים בדולרים. ככל שהדולר יורד, הם מרווחים פחות, מייצרים פחות, ושוכרים פחות עובדים. המשק הישראלי המבוסס על ייצוא יקרוס למול המשך החלשות הדולר.
- יאפשר לחברות שמשקיעות בישראל להעסיק יותר עובדים – חברות גדולות וקטנות אשר מעסיקות עובדים בישראל ובסיסם בחו"ל מחשבות את שכר העובדים בדולרים, אולי העובדים במפעל של אינטל לא מרווחים בשקלים יותר שכר, אך החברה צריכה לשלם כיום יותר דולרים עבור אותה משכורת. עצירת התחזקות השקל תביא עוד משקיעים וחברות לארץ ישראל, וייצרו עוד מקומות עבודה.
וכמובן יפחית את הצורך לרכישת כמות דולרים אסטרונומית, שהגיעה כבר עכשיו לשיא של 80 מיליארד, רזרבות בסדר גודל כזה אינם דבר בריא למשק קטן כמו המשק הישראלי.
לסיכום, אני מקווה שהדיון בכנסת יחשוף את הציבור יותר ויותר לתעלולים פיננסים של הספקולנטים במט"ח, אני מקווה שדרך הדיון בכנסת משרד האוצר ויאיר לפיד ישכילו להקשיב לצורך הגובר בהתערבות רצינית בנושא ויקבלו את המלצות בנק ישראל.
לקריאת הכתבה שפורסמה ב"דה- מרקר", לחצו כאן.
