על ועדת טירקל לבחון עסקאות הייצוא הבטחוני של המפכ"ל המיועד גל הירש

התפקיד הבכיר אליו מיועד הירש מצריך תפיסה דמוקרטית עמוקה. אם אכן משטרים דיקטטוריים היו בין לקוחותיו של הירש, הדבר מצריך לפחות בחינה מדוקדקת

ועדת טירקל התכנסה אתמול לדון במינוי גל הירש לתפקיד המפכ״ל. סלחו לי שאני פחות מתעניינת אם המועמד הוא מתוך או מחוץ למשטרה, ויותר איזה ערכים ועולם תוכן הוא מביא לתפקיד.

פניתי אתמול לוועדת טירקל על מנת לבחון את פעילותה של חברת הייצוא הביטחוני של הירש, "דיפנסיב שילד".

רב הנסתר על הגלוי בפעילות החברה ולקוחותיה, אולם מאתר האינטרנט שלה עולה כי סיפקה שירותי ביטחון, ייעוץ ביטחוני, ציוד ביטחוני (ובכלל זה ציוד נגד הפגנות), בין היתר למדינות במערב אפריקה ובמרכז אסיה.

לא ידוע אילו מדינות ואיזה גורמים בדיוק נמנו על לקוחותיו של הירש, אולם המדינות באזורים האלה אינן דמוקרטיות מתפקדות וחלקן אף דיקטטורות של ממש. על חלקן הוטל אמברגו נשק במהלך שנות הפעילות של חברתו של הירש, בגלל הפרות זכויות אדם, הפעלת עינויים, הוצאות להורג ללא משפט ורדיפה פוליטית אכזרית נגד מתנגדים לדיכוי. בין השאר, נטען כי הירש היה מעורב בעסקאות נשק עם שר ההגנה הגיאורגי לשעבר, דוד קזרשווילי.

התפקיד הבכיר והמשמעותי אליו מיועד הירש מצריך תפיסה דמוקרטית עמוקה ומוטמעת, המצופה ממפכ"ל משטרה בדמוקרטיה כישראל. זוהי תפיסה ששונה בתכלית מהאופן שבו משטרים דכאניים במערב אפריקה ובמרכז אסיה טיפלו במחאות חברתיות ופוליטיות. אם אכן משטרים כאלה או גורמים אחרים במדינות אלה היו בין לקוחותיו של הירש, הדבר מצריך לפחות בחינה מדוקדקת.

מעטה החשאיות המוטל על עסקי הייצוא הביטחוני לא יכול לשמש את הירש בבואו להתמודד לתפקיד משמעותי כל כך לחיים האזרחיים בישראל. מן הראוי כי המידע על פעילות החברה שבבעלותו יהיה שקוף וגלוי לציבור, וישמש שיקול בבחינת אמת המידה הציבורית שבהתאמתו לתפקיד.

ועדת טירקל מופקדת על בחינת כשירותם והתאמתם של מועמדים בכירים בשירות המדינה, ותפקידה ״להבטיח את טוהר המידות במובנו הרחב של מושג זה״. על מנת לבצע תפקידה נאמנה, על הוועדה לקבל את מלוא המידע על מצב זכויות האדם במדינות בהן פעל הירש, על פשעים שנעשו בזמן פעילותו שם, ולבחון את הקשר, המעורבות והתרומה שלו לפשעים אלה.

לקריאה נוספת:

לידיעה ב"הארץ"

המכתב במלואו:

לכבוד יום שני 31 אוגוסט 2015

ועדת טירקל

טל' 02-5605005 פקס 02-5777300

שלום רב,

הנדון: מועמדתו של תא"ל (מיל') גל הירש לתפקיד מפכ"ל המשטרה

כידוע, לאחר מלחמת לבנון השנייה, גל הירש פרש משירות קבע בצה"ל, והקים חברה העוסקת בייצוא ביטחוני הקרויה Defense Shlield Holdings Ltd"".
החברה של הירש עלתה לכותרת בתקשורת בשנת 2008 על רקע פעילותה בגיאורגיה[1], ולאחרונה שוב על רקע החלטת השר לביטחון פנים למנות את הירש לתפקיד מפכ"ל משטרת ישראל.
לאחרונה גם פורסם כי המשטרה, היועמ"ש לממשלה והרשות להלבנת הון, בשיתוף עם גורמים בחו"ל, מבצעים חקירה בעניין חשדות על הלבנת הון ושוחד נגד חברתו של הירש[2].
רב הנסתר על הגלוי בפעילות החברה של הירש בחו"ל, אך באתר האינטרנט של החברה מפורסם מידע הדורש בדיקה. באתר מופיע כי החברה סיפקה שירותי ביטחון, ייעוץ ביטחוני, ציוד ביטחוני (ובכלל זה, ציוד נגד הפגנות), בין היתר, למדינות במערב אפריקה ובמרכז אסיה[3].
על אף שלא ידוע באיזה מדינות הירש וחברתו פעלו, למרבה הצער, המדינות במערב אפריקה ובמרכז אסיה אינן דמוקרטיות מתפקדות וחלקן דיקטטורות של ממש (למשל, טורקמניסטן[4]). על חלק מהמדינות הוטל אמברגו נשק במהלך שנות הפעילות של החברה של הירש (למשל, חוף השנהב[5] וליבריה[6]), בחלק נתקיימה מלחמת אזרחים (למשל, חוף השנהב[7]), חלק מהמדינות נרקוטיות ומשמשות בסיס לתעשיית הסמים הבין-לאומית (למשל, גינאה ביסאו[8]), ובחלק מהן מאיימים לשסף את גרונם של להט"ב (למשל, גמביה[9]); די בעיון בדוחות זכויות האדם השנתיים של מחלקת המדינה האמריקאית[10], כדי להיווכח כי כוחות הביטחון במדינות אלה, במקום לשמור על הסדר הציבורי ולדאוג לאזרחים, עסוקים בעיקר בביצור המשטרים הדכאניים ובביצוע הפרות חמורות של זכויות אדם (בין היתר, כוחות הביטחון מפעילים עינויים, הוצאות להורג ללא משפט, אונס ואלימות מינית, ומבצעים רדיפה פוליטית אכזרית נגד המתנגדים לדיכוי).
לאור המתואר, אף אם הירש וחברתו פעלו ופועלים על פי רישיונות שקיבלו מהאגף לפיקוח על ייצוא ביטחוני, נדרשת סריקה מעמיקה של הפעילות של גל הירש וחברתו, כדי לוודא שייצוא ביטחוני זה לא שימש לביצוע פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות והפרות חמורות של זכויות אדם.
סריקה כזו נחוצה הן לנוכח הכשלים במערך הפיקוח על הייצוא הביטחוני הישראלי אשר פורטו בהרחבה בדוחות מבקר המדינה, והן לנוכח הפיגור של החוק הישראלי ביחס לחקיקה המתקדמת בנושא באירופה ובארה"ב. בהקשר זה לאחרונה הגשתי הצעת חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, תשס"ז-2007 (תיקון – הגבלות על יצוא ביטחוני לכוחות ביטחון שביצעו הפרות חמורות של זכויות אדם), התשע"ד–2014), הצעה החופפת להוראות החוק האמריקאי[11].
יש לזכור כי על סיוע לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות אין התיישנות. על פי פרשנות בתי הדין הפליליים הבין-לאומיים לרואנדה (ICTR), ליוגוסלביה לשעבר (ICTY) ולסיירה ליאון (SCSL) להגדרת הסיוע, המסייע חייב לתת סיוע למבצע העבירה מתוך ידיעה שהמבצע מתכוון לבצע את הפשע, אך לא חייב בעצמו לתמוך במטרה של מבצע העבירה. יתרה מכך, אין חשיבות אם הסיוע ניתן למבצע העבירה לפני, אחרי או תוך כדי ביצוע העבירה^[12].
בין היתר, התפקיד הבכיר והמשמעותי אליו מיועד הירש, מצריך תפיסה דמוקרטית עמוקה ומוטמעת המצופה ממפכ"ל משטרה בישראל, תפיסה ששונה בתכלית מהאופן שבו משטרים דכאניים במערב אפריקה ומרכז אסיה טיפלו במחאות חברתיות ופוליטיות. אם אכן משטרים כאלה או גורמים אחרים במדינות אלה היו בין לקוחותיו של הירש, הדבר מצריך לפחות בחינה מדוקדקת.
ככל שהירש מעוניין במינוי לתפקיד, מן הראוי כי המידע על פעילות חברתו יהיה פתוח לציבור. השקיפות לציבור עשויה להביא להעברת מידע חיוני לוועדה מצד החברה האזרחית, מידע שאינו נמצא כיום ברשות הוועדה ושגם למשרד הביטחון אין אינטרס להציגו. כך למשל, החברה האזרחית תוכל להציג בפני הוועדה מידע על מצב זכויות האדם במדינות הספציפיות בהן פעלה החברה של הירש, ובפרט מידע על פשעים שנעשו על ידי כוחות הביטחון שם בזמן פעילות החברה של הירש. מידע זה יאפשר לוועדה לבחון את המעורבות והתרומה של החברה של הירש לפשעים אלה.