פורסם ב-22 באוגוסט 2008

ובכן, החלטתי להתמודד. עכשיו אני מועמדת. זה בערך כל הסיפור.

לפני כמה חודשים בעל הבית של הדירה השכורה שלנו (באזור ככר רבין, אגב) חשב לעצמו שלמה לא, גם הוא יכול לקבל יותר כסף על דירה שווה בתל אביב, והודיע לנו שהוא מחפש שוכרים אחרים שיהיו מוכנים לשלם 2,500 שקל יותר ממה ששילמנו באותו זמן. "אתם דווקא שוכרים מצוינים", אמר, "אני אשמח שתישארו, ולכן כל סכום שיציע לי שוכר פוטנציאלי אחר אתן לכם זכות להשוות". תודה באמת, אמרנו, וחשבנו מה בעצם אנחנו יכולים לעשות. הסתבר שלא הרבה.

אחר כך נזכרתי שאני חברה במרצ, ושהייתי שותפה לכמה מאבקים חברתיים וציבוריים -חלקם הצליחו יותר, חלקם פחות – ושבעצם אני מאמינה בעסק הזה שנקרא שינוי מציאות (הידוע יותר בשם "פוליטיקה"). אז החלטתי להתמודד לרשימת מרצ למועצת העיר.

הבחירות הפנימיות היו מעניינות, תוכלו למצוא כאן קצת חומרים מהקמפיין הפנימי. גיליתי את עצמי כמועמדת, הכרתי המון אנשים חדשים, בין היתר כאלה שכבר חשבתי שהכרתי אבל עימתו אותי עם מציאות פוליטית כהווייתה. חלק איכזבו, חלק הפתיעו לטובה, וגם פגשתי כמה שותפים נאמנים להמשך הדרך. אבל מהר מאוד התברר שקמפיין פנימי הוא משחק ילדיםיחסית לקרב על העיר.

אז הנה אנחנו יוצאים לקרב על תל אביב. אולי כדאי שאגיד יוצאות, כי אנחנו רשימה ייחודית שמובלת ע"י נשים (מיטל להבי החד-פעמית והבלתי-נדלית בראש, אחריה אני, ואישה נוספת – עופרה גולן – בחמישיה הראשונה).

המטרה של הבלוג הזה היא ללוות את הריצה הזאת, לתעד את מה שעובר עלי במהלכה. אני לא יודעת מה יהיו התוצאות של הריצה הזאת עבורי אישית, אבל אולי יום אחד אני עצמי אקרא את הפוסטים האלה ואזכר ברגעים של חדוות הגילוי של הפוליטיקה, בחרישה את העיר, בלחץ של הקמפיין ובהזדמנות לשנות משהו בתל אביב.