הנאום שלי מכנס הבית החברתי להסתדרות ולנעמת, הערב בתל אביב:

חברות יקרות, חברים יקרים,

יצאנו למסע הזה כאשר ההסתדרות היא הדינוזאור המנומנם הזה, ונעמת היא תנועת הדודות והסבתות הזאת. אני לא חושבת שיש מכשול פוליטי ובירוקרטי שלא נתקלנו בו. אבל אנחנו פה. אנחנו על הרגליים ואנחנו הולכים לנצח את השיטה ולעשות מהפכה בהסתדרות ובנעמת!

בימים האחרונים פתאום אנחנו מסתכלות לצדדים ורואות מה עשינו פה: מכל מקום זורמות תגובות – מצד אחד: מחמאות, התלהבות ותגובות על המסע שלנו – באינטרנט, אנשים מתקשרים, מסמסים ומספרים שבפעם הראשונה בחייהם הם הולכים להצביע בבחירות להסתדרות. אנשים גילו בקמפיין הזה בפעם הראשונה שהם חברי הסתדרות!

עזבו את הבחירות – מה העובדה הזאת אומרת על ההסתדרות של עופר עיני? ארגון שחבריו לא יודעים שהם חברים וחברות בו? אז איך הוא יכול להיות ארגון שמייצג אותם, שמשפיע על המציאות היומיומית שלהם?

ומצד שני, אנחנו שומעים על מה שמתרחש במקומות העבודה, ומה שמתרחש מהכיוון של עופר עיני. אנחנו שומעים על איומים והפחדות, אנחנו שומעות על קליקה סגורה, שעסקה לכל אורך הדרך אך ורק בשימור עצמי!

אנחנו היינו שם – ברחוב – עם הפעילים: תומר מינץ, עופר סגל, איתמר פרחי, אורן פסטרנק, ליאת בירון, שגיא בן חור, קשת עורי, טל קרמרמן, דניאל צרפתי, דניאל פלנקר, כרמל פלר, חיים גליקמן, יוני בוקסבאום, ספיר סלוצקר, שולי שינדל, אורי וולטרמן, ניב מיכאלי, איל שירן, נעמי סרוסי, יערה דנן, נופר נוחי, נעמן סתוי סער, אלעד וולף, יהודה אלוש ועוד רבים וטובים ובטח שכחתי כמה, כי זה תמיד קורה

אנחנו היינו במקומות העבודה – היינו מחוץ למקומות העבודה – כי ברבים מהם פחדו להכניס אותנו פנימה, ברחוב, תלינו שלטים, ריצפנו את הכסאות במטוסים של עובדי המדינה בדרך לאילת, תלינו בלונים על המכוניות, התפרצנו לכנסים של עיני, היינו בהפגנות למען העסקה ישירה, ב-1 במאי והכל כדי לא לתת לו לברוח מהחלק שלו בשיטה החברתית-כלכלית שדפקה את כולנו!

וראינו – ראינו את האחיות בקופת חולים, ראינו את הסייעות, את המורות, שמענו את עובדות הקבלן שהפסידו שלושה ימי עבודה וזה כל מה שנשאר מהשביתה הצינית של עופר עיני, כי אף עובדת או עובד קבלן אחד לא נקלט בהעסקה ישירה.

ועכשיו הגיע הרגע בשבילו עשינו את כל זה. הימים האלה יכריעו האם שלטון עופר עיני יישאר על כנו וימשיך את הסדר הקיים – או שאיתן כבל ייכנס במקומו ללשכת יו"ר ההסתדרות ויחליף את השיטה. מעכשיו ועד יום שלישי בלילה, אנחנו עושים רק דבר אחד – פתק ועוד פתק ועוד פתק, מצביעה ועוד מצביע, הסעה ועוד טרמפ ועוד קלפי ועוד ספירה – עד לניצחון הבית החברתי בהסתדרות ובנעמת.