קטגוריה: מאבקים ציבוריים

לרגל יום זכויות בעלי החיים – ארוחה טבעונית במזנון הכנסת

עכשיו הסתיימה הארוחה הטבעונית השנתית בכנסת לכבוד יום זכויות בעלי החיים. זאת השנה השלישית שאני יוזמת יחד עם עמותת אנונימוס ארוחה טבעונית חגיגית בכנסת, באירוע שהפך למסורת שנתית. משנה לשנה הביקוש עולה, והיום 20 ח"כים אכלו ארוחה מגוונת ובריאה ללא מוצרים שהופקו מבעלי-חיים.

אתם מוזמנים לצפות בסיקור הנרחב שקיבלה הארוחה, מהצדדים המשעשעים יותר שהביא יו"ר הקואליציה ועד להתמקדות בזוועות המשלוחים החיים.

 

צפו בדברי בארוחה הטבעונית:ghfghgh

 

 

 

 

 

 

הדבר המרכזי שאני נאבקת עליו היום הוא עצירת המשלוחים החיים – מסעות מוות והתעללות מחרידה של בעלי חיים באוניות בדרך לישראל. הגשתי הצעת חוק להפסקת המשלוחים החיים – ומאז שנפלה מספר בעלי החיים שיובאו בשיטה המתעללת הוכפלה.

אם אתן רוצות ורוצים לראות אותי נאבקת למען בעלי החיים גם בכנסת הבאה –
לחצו על הלינק, והתפקדו –> https://goo.gl/AN051N

אי הפללה תחילה

2017-02-04-PHOTO-00001483

השר לביטחון פנים גלעד ארדן הודיע על מהפכת האי-הפללה. מדובר בנקודת ציון משמעותית בדרך ללגליזציה מלאה, דבר שאני נאבקת עליו זה שנים, מאז נבחרתי לכנסת.

אני רוצה לשתף בכמה מילים אישיות-פוליטיות על המאבק הזה ועל שינוי חברתי בכלל. כשנבחרתי לכנסת לפני ארבע שנים התחייבתי לקחת את הסעיף החבוי במצע מרצ שתומך בלגליזציה ולצקת לו תוכן ממשי. זה המקום להריע לצעירי מרצ בראשות היו״ר אז אורי זכי שהצליחו להביא את מרצ להיות המפלגה הראשונה (ועד היום היחידה) שתומכת רשמית בלגליזציה. בזמנו זה עבר לא בלי התנגדות של לא מעט בכירים במפלגה.

כשנבחרתי הנחתי מיד על שולחן הכנסת ארבע הצעות חוק שמקיפות את נושא הקנביס: 1. הכרה בתועלת הרפואית, 2. לגליזציה של השימוש התעשייתי (המפ), 3. אי-הפללה של השימוש העצמי ו-4. לגליזציה מלאה לפי מודל קולורדו, שהיה אז חדש. זה המקום להודות לעו״ד דקל עוזר-דוד על השותפות בניסוח ההצעות.

השלב הראשון היה נורמליזציה בשיח הציבורי. עישון קנביס נחשב עדיין דאחקה שולית של סטלנים והמשימה הראשונה היתה להפוך אותו לנושא רציני מספיק בשביל לקבל תמיכה פוליטית. אני לא יכולה לתאר לכם כמה הצעות קיבלתי להשתטות באולפנים, לעשן ג׳וינט בפריים טיים, להפוך את עצמי לבדיחה עבור המאבק. סירבתי לכולם והתעקשתי לדבר בנתונים, במספרים, בהגיון משפטי, בדוגמאות מהעולם.

כמה בדיחות נזרקו לעברי. כמה שאלות אם יש לי ״כיוון״ ואם בישיבה יהיה ״כיבוד״. כמה טוקבקים ״מסוממת״, כמה חברי כנסת שתהו איך אנשים יחתלו את הילדים שלהם אם יהיו מסוממים. כמה מכתבים ליו״ר הכנסת כשנבחרתי לעמוד בראשות ועדת הסמים במטרה מוצהרת להוביל שינוי במדיניות הסמים הישראלית משם.

ואיזה דיונים היו בוועדה. כולם בטח זוכרים את מחיאות הכפיים ליו״ר הרשות למלחמה בסמים צבי הנדל כשתקף אותי על שהבאתי תמיכה בלגליזציה לוועדת הסמים. לראשונה ניתן פתחון פה לתומכי לגליזציה בוועדה, לראשונה התקיימו דיונים רציניים באופן שיטתי ועמדות המתנגדים עומתו עם מומחים אחרים. ואז הרשות למלחמה בסמים- אותה רשות- הכריזה לראשונה לפני חודש על תמיכה באי הפללה, אצלי בוועדה.

המשכתי בעקשנות לדבר רק ברצינות, ולהיות פה למאות אלפי ישראליות וישראלים שהם לא מסוממים ולא עבריינים, אנשים עובדים ותפקודיים לחלוטין שכחלק מאורח חיים שגרתי מעשנים ג׳וינט בערב או בסוף השבוע. כמו כוס יין. בהרמות כוסית לחג או כשמישהו עוזב תפקיד נהגתי לסרב לכוס שהושטה לי בטענה שזה סם מסוכן ואני לא שותה בשעות העבודה. אבל בשעות הפנאי? מה בעצם ההבדל?

לאט לאט הצלחנו להזיז את הספינה הזאת. בכנסת הקודמת הודו 12 חברי כנסת שעישנו לפחות פעם אחת. מדובר על 10% מחברי הבית, בהשוואה לאוכלוסיה זה שווה ערך לכ-800,000 איש. ואין ספק שזו הערכת חסר. הצורה שבה דיברו על זה היתה עדיין משונה. רובם התייחסו לעישון קנביס כאל משובת נעורים רחוקה, חטא שמזמן כיפרו עליו. מעטים היו מוכנים להסתכל סביב ולראות את כל אותם אנשים מבוגרים ורגילים לגמרי שמעשנים, היום, כאן ועכשיו.

אבל לאט לאט שינינו את זה. המתנגדים כבר אינם. השבוע – במקום הצעות להשתטות באולפנים – קיבלתי הצעות לראיונות אמיתיים ובקשה נואשת: תעזרי לנו למצוא מישהו שיגיע להתנגד. לא מצאנו כאלה. כמעט ואין.

הרבה רצו לתפוס מרחק מהמאבק הזה שנחשב לא מספיק רציני או לא מספיק חשוב. נכון, לא סיימנו את הכיבוש השבוע ולא הבאנו לצדק חברתי. מאבק לשינוי חברתי הוא אף פעם לא זבנג וגמרנו והמאבקים הם אף פעם לא אחד במקום השני. ועוד דבר- אף ניצחון לא מגיע בבת אחת. בלי מאבק ציבורי נחוש ובלי נצחונות קטנים בדרך, קשה לרשום הישגים. והיה כאן בהחלט שינוי אדיר בדעת הקהל בשנים האחרונות, וכשהגיע שינוי העמדה של הרשות למלחמה בסמים, של משרד המשפטים ושר השר ארדן זה נפל על קרקע בשלה. ככה זה תמיד בשינוי חברתי.

אמרו לנו גם שזה מאבק פריבילגי. תל אביבי. אז תנו לי לומר לכם, שהרבה תל אביבים אמרו לי במהלך השנים שבכלל לא צריך להיאבק, כי יש לגליזציה דה-פקטו. בתל אביב אפשר גם היום לעשן קנביס ברחוב בגלוי וסביר שכלום לא יקרה. לא שמעתי על תל אביבי אחד שמשטרה דפקה לו בדלת לחיפוש סמים לפנות בוקר. לעומת זאת, סיפורים כאלה זרמו אליי כל הזמן מהצפון ומהדרום, על אכיפה סלקטיבית שפוגעת דווקא במעמדות הנמוכים יותר, בפרופיילינג של אתיופים ומזרחים שחיפוש סמים היתה הדרך הקלה לעצור אותם, וגם הנזק עבורם של תיק פלילי חמור בהרבה.

השינוי עליו הודיע השר ארדן הוא צעד חשוב בדרך. הוא לא סוף הסיפור ואולי אפילו לא מספיק טוב. אבל הוא שינוי כיוון מוחלט שמגיע דווקא מגדול המתנגדים, ואי אפשר להמעיט בחשיבות שלו. יש הרבה חששות מהקנסות האלה, אבל אני מאמינה שאף שוטר שראה את השר שלו יושב במסיבת עיתונאים ומעליו הכותרת ״אי הפללה״ לא בדיוק הבין את זה כמסר ללכת ולדפוק קופה בקנסות. ואם זה יקרה, אנחנו כאן. לא הולכים לשום מקום. נמשיך ללוות את החקיקה והשינוי גם בכנסת וגם בציבור.

אני רוצה להודות ולהוקיר את כל אנשי המאבק הזה: לבועז וכטל ושלומי סנדק, לאורן ליבוביץ׳, עו״ד דקל עוזר דוד, לסילביה שינבוים, לכל הנאבקים לקנביס רפואי (שהסרת הסטיגמות של קנביס בלגליזציה יכולות רק לעזור), לתכנית הצינור ולגיא לרר שהצטרפו לרגל המסיימת ואפילו זה לא היה מובן מאליו, לחברי הכנסת שהצטרפו במשך הזמן ובמיוחד לח״כ שרן השכל מהליכוד שדחפה במכפיל כוח בכנסת. ולמרצ, המפלגה שלי, שכמו תמיד היא הראשונה להתייצב ולתמוך בעמדות הנכונות גם כשהן לא פופולריות, וזו לא הפעם הראשונה שבה אנחנו רואים ברכה בעמלנו, ורושמים הישגים ונצחונות.

נכנס לספר החוקים – יולדות בית יקבלו מענק לידה

hhjhj

 

 

 

 

 

 

אני שמחה לבשר על הצעת חוק נוספת שלי שנכנסת לספר החוקים הישראלי ומבטלת אפליה של עשרות שנים. הצעת החוק שלי לחופש בחירה בלידה אושרה בקריאה שנייה ושלישית ללא מתנגדים וקובעת שהמדינה תתן מענק לידה גם ליולדות בית. החוק מבטל את האפליה הכלכלית בין מי שילדה בבית ומי שילדה בבית חולים, מתוך הבנה שלידה בבית בסיכון נמוך שמלווה במיילדת מוסמכת אינה מסוכנת יותר מלידה בבית חולים.

החוק הוא ביטוי לתמיכה בזכות הבחירה של נשים להחליט איך ואיפה יילדו. אנחנו כנשים נמצאות במאבק תמידי על הזכות שלנו לקבל החלטות על גופנו, ואני שמחה וגאה על השינוי הזה שמהווה צעד בכיוון הנכון. בעבר, לפני עשרות שנים, נשים התקשו להגיע לבתי החולים וילדו בבית בתנאים סניטריים לא הולמים ותוך סיכון עצמי וסיכון התינוק, אבל כיום לידות בית נעשות באופן מפוקח ובליווי של מיילדת מוסמכת, ואינן נחשבות למסוכנות יותר. 

החוק הזה הוא תולדה של שיתוף פעולה שמאל-ימין-חרדים, ואני שמחה שהצלחתי ליצור קונצנזוס בכנסת סביב הנושא. בהצלחה ומזל טוב למאות הנשים שבוחרות ללדת בבית כל שנה!

תודה גדולה לכל מי שלקח חלק בהעברת החוק הזה – שר הבריאות יעקב ליצמן שהשתכנע ונרתם וצוות משרדו; שרת המשפטים איילת שקד שתמכה בחוק מראשיתו; מנכ״ל הביטוח הלאומי פרופ׳ שלמה מור יוסף שפעל כדי למצוא פתרונות ליישום החוק והצוות המקצועי והמשפטי. תודה ענקית ל-נשים קוראות ללדת- למען חופש בחירה בלידה ול-אמה"י-ארגון מיילדות הבית בישראל על התמיכה הציבורית והרוח הגבית.

למתלוננות אין עונש מקוצר כמו לקצב

עדת השחרורים נכנעה ללחץ שהופעל בימים האחרונים ובכלל על ידי מקורביו של קצב. למתלוננות אין עונש מקוצר, או תכנית טיפולים 'דה-לוקס'. האזינו לדבריי בנושא.

זה הדבר הכי גדול שקורה כאן

תדמיינו יום שבו חברה סינית היא שמפנה את האשפה ברחובות ישראל, והיא מחליטה לצמצם את הפינוי לפעם בשבוע בלבד. חברה טורקית מוכרת לנו את חבילת האינטרנט, שאוספת עלינו מידע אישי. את המים מספקת לכם חברה בריטית, שכדי לצמצם עלויות לא מתחזקת את הצינורות, והמים הופכים עכורים. גם ערוץ הטלוויזיה האהוב עליכם, הדלק, קו האוטובוס שאתם נוסעים בו וחברת הניקיון במשרד – כולם נמצאים בידי תאגידים זרים. ביכולתם להוריד את רמת השירותים, לייקר עלויות, לפגוע בפרטיות ובזכויות האדם, ולמדינת ישראל לא יהיה את הכוח לעשות בנוגע לכך כלום. אז אולי נתחרט ונחזיר את הכל לידי המדינה? חבל, גם את זה ישראל בקרוב כבר לא תוכל לעשות.

צפו בסרטון מתוך עמוד הפייסבוק שלי

זה הדבר הכי גדול שקורה עכשיו שאנחנו לא יודעים לגביו כלום. בחשאיות מוחלטת, ממשלת ישראל עומדת לחתום על הסכם הפרטה אדיר. המשא ומתן לגביו מתקיים מזה 4 שנים בז׳נווה, והוא יוביל להפרטה מסיבית של שירותים בישראל. זה נשמע כמו קונספירציה, אבל זה אמיתי לחלוטין, וזה מתנהל בצורה חשאית.

הסכם ההפרטה יעביר שירותים ציבוריים בסיסיים, כמו פינוי אשפה, תחבורה, אנרגיה ואפילו תקשורת, מידי המדינה לידיים פרטיות של תאגידים.

 

 

ברגע שההסכם נחתם הוא נשאר "קפוא", בלתי הפיך, גם אם תוצאותיו מובילות לפגיעה במשק. במהלך אנטי-דמוקרטי המדינה מכשירה הסכם שמבטיח חופש פעולה לתאגידי ענק, בדרך להשתלטות על הכלכלה המקומית, ולישראל לא תהיה היכולת להגן על עסקים מקומיים שהופכים לשחקן החלש בשוק. בכך ההסכם מבטל את התחרות – הוא מכתיר תאגידי ענק בתור המנצחים הגדולים, ולא ניתן לגעת בהם או להגביל את כוחם.

 

המהלך העצום שיפריט את מדינת ישראל מתנהל בצורה חשאית, וכל המידע שיש בידי הציבור ונבחריו מגיע מהדלפות של ויקיליקס. השבוע יזמנו דיון בנושא הסכם ההפרטה החשאי בועדת הכלכלה של הכנסת. לא יתכן שהסכם שמפריט לחלוטין את כל השירותים הציבוריים בישראל יעבור מבלי שעלה לדיון ציבורי, ובלי אישור או דיון בכנסת.

 

15202541_929706210492880_7837979940538634281_n

מזמן כבר הגיעה העת לעצור את תרגילי עמונה

צריך להבחין במה שמתרחש כאן, יש דרישה פוליטית צרה ומצומצמת אשר מחזיקה את ראש הממשלה והממשלה לכשעצמה ככל הנראה במקום רגיש, ומזניחה מדינה שלמה בכך שבמקום לדאוג לחקלאות ולמשק, לדאוג לתושבי הצפון, לתקשורת חופשית וכלל הנושאים שמעסיקים את אזרחי המדינה – היא עוסקת בפינוי של התנחלות אחת קטנה: "עמונה".

קיימת כאן שאלה, האם מדינת ישראל רוצה להקריב את ישראל בשביל מפעל ההתנחלויות או שהיא מוכנה לוויתור על ההתנחלויות עבור עתידה של מדינת ישראל? זו ההכרעה אשר יש לעסוק בה.

אנחנו בהחלט נמצאים באופוזיציה וקיבלנו את דין הבוחר, אך למרות זאת, גם בתוך מפלגות הקואליציה קיימות קבוצות אשר אינן תומכות פוליטית במהלכים הללו. למפלגות הקואליציה הזכות ללכת בדרכן אך האם אזרחי המדינה צריכים לשלם על כך את המחיר?

הוויכוח הפוליטי איינו מקנה את ההכשר לקואליציה לעבור על החוק. גם הכנסת אינה מאפשרת לאף גורם לעברו על החוק ובטח שלא במקרה פינוי עמונה.

צפו בדבריי בנושא בוואלה

"האמירה שזה לא רצח פוליטי היא ניסיון מעוות והזוי לשכתב את ההיסטוריה"

ח"כ דוד ביטן טוען שרצח רבין לא היה פוליטי. נראה שלאחרונה עיוות ההיסטוריה הפכה להיות חלק מהשיטה של הימין. צפו בדבריי במטה המרכזי בערוץ 10 בנושא.

האמירה הזו שזה לא רצח פוליטי זה ניסיון מעוות והזוי לשכתב את ההיסטוריה. דוד ביטן רצה למעשה לנקות את הפוליטיקאים מחלקם בהסתה שהייתה לפני הרצח. הרבה פוליטיקאים מהימין לא מבינים למה מדירים אותם מהעצרת. בואו נסתכל מה ממשלת הימין עשתה בשנים האחרונות: חוקקה נגד עמותות השמאל שכל רצונן הוא לסיים את הכיבוש שזו דרכו של רבין, מבקשת לשלול אזרחות מאזרחי ישראל, מבקשת להשתיק עיתונאים.

הממשלה הנוכחית מובילה מדיניות הפוכה מדרכו של רבין, אי אפשר לטשטש את זה. רבין נרצח בגלל הדרך, הוא נרצח בגלל שהוביל לשלום, לא בגלל שום סיבה אחרת.

הניסיון הזה לייצר סימטריה בין שמאל לימין בהקשר של ההסתה הוא ניסיון מלאכותי ושגוי. ההבדל הוא שאת השמאלנים באמת הרגו- את רבין, ואת אמיל גרינצווייג. ביום שנראה את השמאל מסית לרצח בצורה אלימה ובאופן שיטתי ועצימת עיניים מהמנהיגות הפוליטית הבכירה, כמו שראינו לפני רצח וכמו שאנחנו רואים היום אז אולי הטיעון להסתה מהשמאל יהיה נכון.

בעצרת לשמחתי הרבה זהבה גלאון נאמה, כממשיכתם של ראשי מרצ שנאמו בעצרת ב-95 ושרו יחד עם רבין את "שיר לשלום" על הבמה, מרצ היא חלק מהמחנה ולנו יש מחלוקת פוליטית קשה עם אלה שמובילים את המדיניות היום וחלק מהמסר של העצרת הזאת צריך להיות להחליף את הממשלה הזו. בוודאי שהיא פוליטית, הרצח פוליטי והעצרת פוליטית.

הקואליציה סיכלה הקמה של ועדת חקירה לבחינת המשבר בכבישים

על רק דו"ח חמור של מבקר המדינה על משרד התחבורה, בו הוא מצביע על הקשר בין תאונות הדרכים לבין הפיתוח והשקעה בתשתיות תחבורה ציבורית, הגשתי הצעה לועדת חקירה פרלמנטרית על המשבר בכבישים. האזינו לדבריי ברשת ב' .  

האזינו לדבריי בתוכנית 'הכל דיבורים' ברשת ב'

אנו רגילים להסתכל על הנושא של תאונות הדרכים דרך תשתיות הכבישים, תשתיות בטיחות ומה שנקרא "הגורם האנושי". אבל, מנתונים שאספנו, עולה באופן חד משמעי, שכאשר ישנה תחבורה ציבורית מפותחת ומתקדמת לעומת כבישים, ובמדינות הדואגות לתשתית תחבורה ציבורית הרבה יותר מפותחת ומתקדמת, מספרן של תאונות הדרכים, תאונות עם נפגעים ומספר ההרוגים צונח באופן דרמטי. 
זה דבר שמעולם לא נעשתה לגביו חשיבה רצינית, ומעולם לא נערך בו דיון רציני במשרד התחבורה ולכך בדיוק מבקר המדינה מתייחס. עפ"י הדו"ח, למשרד התחבורה יש מדיניות מוצהרת לפתח את התחבורה הציבורית ולתת לה עדיפות על חשבון פיתוח התשתית לתחבורה פרטית, קרי כבישים מחלפים וכו'. אבל עם זאת, הדו"ח מצביע על כשלים בביצוע המדיניות הזו, כך שהיא לא לגמרי מתבצעת, ובדיוק באותן שנים ישנה עלייה במספר ההרוגים בתאונות הדרכים אחרי שבשנים הקודמות הייתה דווקא ירידה בגלל אמצעים אחרים שננקטו. 
כלומר ישנה אחריות לאובדן חיים מתוקף העובדה שהדבר הזה לא נלקח בחשבון באופן רציני, אין תכנית לאומית שמראה איך אנחנו מפתחים את התחבורה הציבורית על חשבון הרכב הפרטי וכך מצילים חיים בכבישים.
%d7%a6%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%9d-%d7%9b%d7%aa%d7%91%d7%94-%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%aa-%d7%97%d7%a7%d7%99%d7%a8%d7%94
העלאתי הצעה לועדת חקירה פרלמנטרית בכנסת, מי שצריך להשיב עליה הוא שר התחבורה. השר הנוכחי ישראל כץ הוא שר שנחשב ביצועיסט, אבל מדוח מבקר המדינה עולה שהביצועיות הזאת היא בעיקר בסלילת כבישים ומחלפים חדשים אבל פחות במה שצריך לעשות- מה שישראל הכי זקוקה לו- שזה פיתוח אמיתי של התחבורה הציבורית. 
אוטובוסים, נתיבי תחבורה ציבורית, מיניבוסים, פתרונות גמישים והרבה יותר מפוזרים, נותנים תוצאות הרבה יותר טובות בעלות יותר נמוכה ובזמן יותר קצר, ולשם אף אחד לא מסתכל. 

להתגאות בהצלחות וללמוד מהכישלונות – סיכום שנה

תחילתה של שנה חדשה זו הזדמנות מצוינת להביט לאחור על השנה שחלפה ולהתכונן לשנה הבאה. להיזכר בהישגים ולתכנן את המאבקים הבאים, לחשוב על ההצלחות וללמוד מהכשלונות, לשמוע מכם ומכן על הדברים הטובים והטובים פחות. לכן, אני מגישה לכם ולכן סיכום של הפעילות שלי בשנה האחרונה, ומבקשת מכן ומכם לקחת חלק ולענות על משוב קצר ואנונימי, שיעזור לי לשרת אתכם ואתכן בצורה טובה יותר בשנה הבאה.

לחצו כאן על מנת לתת לי משוב על הפעילות שלי 

השנה, על רקע גל האלימות אשר רדף את ישראל, המשכנו במרצ להזכיר לציבור את העובדה הברורה כי רק פתרון מדיני יבטיח ביטחון, וכי המשך הכיבוש של הפלסטינים בגדה המערבית והמצור בעזה לא סיפק ולא יספק ביטחון, ולא יוכל להיות בר קיימא לאורך זמן. זאת, מול ממשלה שנדמה שעושה הכל כדי להנציח את המצב הקיים ולא לפתור אותו, לפותה בידי לובי מתנחלי שחשוב לו יותר לשמור על ההתנחלויות, גם במחיר עתידה של מדינת ישראל. כאשר אנחנו מדברים על פיתרון מדיני וסיום הכיבוש, נוהגים לכנות אותנו תמימים, חולמים או טהרנים. מעולם לא הבנתי מדוע פיתרון רציונלי, פרגמטי ומתבקש נחשב חולמנות ותמימות, ואילו משיחיות קיצונית, חסרת הגיון ושמעולם לא הוכיחה את עצמה נחשבת מדיניות סבירה.

הקיץ, כמו בשנה שעברה, היה מחסור חמור במים בישובים פלסטינים ואף אצל מתנחלים, אך בעוד שהמתנחלים זכו לטיפול מסור ובפועל נמנע מהם למלא ברכות ולרחוץ רכבים, לפלסטינים לא סיפקו מים בכמות מספקת. בחודשים האחרונים פעלתי למען פתרון משבר המים, סיירתי בגדה המערבית עם ארגוני זכויות האדם וייצגתי את הנושא בוועדות הכנסת.

לאחרונה עתרתי לבג"ץ לעצירת ייצוא נשק ישראלי לדרום סודן, על מנת למנוע מאיתנו לקחת חלק באחד הסכסוכים האלימים והרצחניים שמתנהלים בעולם כרגע, שבו נרצחים ונרדפים אזרחים חפים מפשע, נשים נאנסות, ילדים מגויסים וכפרים נשרפים.

בשנה האחרונה המשכתי לקדם חוקים רבים, חוק אחד שאני גאה בו במיוחד הוא אחד ההישגים הגדולים שמרצ הכניסה לספר החוקים בשנים האחרונות – חוק חופשת אבהות. זהו חוק שמבטיח ימי חופשה לאב לאחר לידה הבן או הבת. אם אתן או אתם מכירים אבות טריים – שתפו אותם בחוק החדש בכדי לוודא שכל אחד מ-170,000 האבות החדשים בכול שנה יהנו מהזכות המגיעה להם.

בנוסף העברתי בקריאה ראשונה חוק שמתקן את אופן חישוב דמי הלידה בכדי להבטיח כי גם עובדות קבלן ועובדות שעתיות יזכו לדמי הלידה, עוד העברתי בקריאה ראשונהתיקון לחוק המתווכים ותשלום דמי לידה גם בלידות בית.

2

לחצו על התמונה והאזינו לחגיגות התקשורת על חוק חופשת אבהות 

בתחום התחבורה המשכתי לפעול למען תחבורה ציבורית יעילה בישראל, הגשתי בג"ץ יחד עם המרכז הרפורמי וישראל חופשית שמטרתו לחייב את שר התחבורה להפעיל קווי תחבורה ציבורית בשבת, הגשתי הצעת חוק שמטרתה להבטיח כי כל שכונה חדשה תחובר לתחבורה ציבורית, וכמובן – המשכתי את המאבק שאני מובילה במרצ מאז בחירתי לכנסת למען קידום הצעת החוק שלי לתחבורה ציבורית בשבת.

13567280_843486415781527_2271937380491504912_nישראל חופשית, חדו"ש ואני מגישים בג"ץ למען תחבורה ציבורית בשבת  

במקביל למאבק על התחבורה הציבורית בשבת, נראה כי ממשלת ישראל החליטה לנסות לאתגר את הסטטוס קוו מצדו השני כאשר הקרבות על השבת השביתו מדינה שלמה בציניות חסרת גבולות. אני גאה במפלגה שלי, מרצ, שהובילה את המאבק נגד הטירוף הזה. מרצ עמדה כחומה בצורה מול הנסיונות להשבית את הרכבת ומול הנסיונות של דרעי לסגור את תל אביב בשבת וכמו כן, פניתי ליועץ המשפטי לממשלה לבחון את האפלייה שאריה דרעי מייצר במשרד הפנים.

לחצו כאן על מנת לתת לי משוב על הפעילות שלי 

כיו"ר הועדה לנושא הסמים והאלכוהול בכנסת חשפתי כי משרד הרווחה ומתקני הגמילה כלל לא מותאמים בטיפול במכורות, כאשר אין הפרדה בין גברים ונשים בשיטות הטיפול ומתחמי הגמילה, נשים רבות מדווחות כי הן נפגעות בהם, ותוכנית הטיפול אינה מותאמת לנשים. אני פועלת בנושא זה אל מול משרד האוצר ושר הרווחה בכדי להבטיח תקציב שישנה מציאות זו כבר בתקציב הקרוב. עוד המשכתי לפעול למען רפורמה ראויה בקנאביס הרפואי שתבטיח לחולים טיפול ראוי, וכמובן בכדי לקדם יחס נכון יותר בחוק הישראלי לעישון קנאביס בשעות הפנאי.

_______2

נלחמנו על השקיפות במשרדי הממשלה והרשויות המקומיות ובעקבות הפנייה שלי ליועמ"ש יחודדו ההוראות לשרים שניסו להשתמש עד כה בכספי הציבור כדי לפרסם את עצמם, וגם הפנייה שלי לוועדת האתיקה כנגד מירי רגב השיגה הצלחה דומה.

נאבקנו השנה שוב בכדי להבטיח כי הקהילה הגאה תזכה לצעוד ברחבי ישראל, גם בבאר שבע וגם בירושלים וכמובן שצעדנו עם הפעילים ממרצ במצעדים ברחבי הארץ. המשכתי להיאבק במאגר הביומטרי ונגד הנסיון של משרד האוצר לפגוע בחקלאים ובחקלאות המקומית.

זו רק טעימה קטנה מהפעילות עליה אני מדווחת לכן ולכם כל השנה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות, ערב ראש השנה, כדי לאחל לכן ולכם, מכל הלב, שנה מצוינת, שנה שבה ניאבק למען צדק ושוויון באותה המידה, אבל נצליח יותר. שנה טובה!

לחצו כאן על מנת לתת לי משוב על הפעילות שלי 

%d7%a9%d7%a0%d7%94%d7%98%d7%95%d7%91%d7%94

הקשר הישראלי לדרום סודן

 

מלחמת האזרחים בדרום סודן היא מהסכסוכים הקשים והמדממים שיש היום ברחבי העולם עם אלימות אכזרית שקשה בכלל לתאר אותה. עם אונס, גיוס בכפייה של ילדים, שריפת כפרים שלמים ופתאום מסתבר שיש נשק ישראלי שמעורב בלחימה הזו.

ישראלית היא יצואנית נשק מאד גדולה, זה אחד הדברים שאנחנו לא מדברים עליו בכלל. כל מיני סוגי נשק, סייבר, אבטחה, מעקב דיגיטלי. אמנם הנשק הזה לא יורה, אבל הוא מכוון את השלטונות אל אותם כפרים, נשים, פעילים פוליטים ואז יורה.

יש לנו מילת קוד חדשה בשם סייבר ומה שאנחנו לא מבינים שזה שום קוד לנשק

צפו: