תגית: זכויות אזרח

צפו: מהי מדינה יהודית ודמוקרטית?

על רקע חלק מהאירועים האקטואליים שמתרחשים סביבנו יום יום, לעתים אנחנו נדרשים לעצור רגע ולנסות לנסח גם רעיונות עקרוניים יותר. השבוע, למשל, בעקבות הפולמוס על חוק ההדחה של ח"כ מכהן, אוזכרה גם האפשרות הקיימת בחוק לפסול רשימות המתמודדות לכנסת עקב שלילת אופייה היהודי-דמוקרטי של ישראל. השתתפתי בפאנל במסגרת התוכנית "לונדון את קירשנבאום" במטרה לנסות ולהבהיר מה משמעותה של אותה הגדרה יהודית-דמוקרטית. בפאנל השתתפו גם ח"כ אמיר אוחנה (ליכוד) וח"כ יואל חסון (המחנה הציוני).

אני מאמינה שמדינה יהודית משמעותה בית לעם היהודי כולו, מקום בו כל יהודי יוכל למצוא בו את ביתו. הפן הדמוקרטי מתבטא בשוויון זכויות מלא לכל אזרחי מדינת ישראל, ללא הבדל דת, גזע ומין. צפו בריאיון המלא כאן:

 

ההצעה להפסקת כהונה של ח"כ מכהן היא עוד ספין של ראש הממשלה

ראו זה פלא, נראה שביבי מצטרף לבל״ד. אחרת איך אפשר להבין את הדיווח כי הממשלה מתכוונת להסכים לדרישת הח״כים הערבים והרשות הפלסטינית, לפעול לפי עמדת מערכת הביטחון, ולהחזיר את גופות המחבלים?

אבל ראש הממשלה לא מסוגל כנראה לקבל החלטה הגיונית ולעמוד מאחוריה, אז הוא מייצר מסך עשן של מהומה והסתה ומביא חוק לפסילת חברי כנסת ערבים, כל זאת על מנת להדוף את ההתקפות הצפויות מימין על החזרת הגופות.

ככה זה נראה כשהצורך הפוליטי מאפיל על הצורך לקבל החלטה בלתי נמנעת. בסוף הממשלה תעשה את הדבר הנכון, אבל בדרך לשם לא תפספס הזדמנות להסית, לתייג ערבים כבוגדים, לגרור את כל המדינה בכותרות אדומות ושחורות במשך ימים, ולחלק את אזרחי ישראל בפעם המאה לאלה שהם ימין קיצוני ואלה שהם בוגדים.

וכרגיל, מה שהכי עצוב הם חלקים נכבדים באופוזיציה שעדיין משתפים פעולה עם הספינים האלה, ולא מבינים שהתפקיד החשוב ביותר שלנו כיום זה לעמוד מול ההקצנה וההסתה הגוברת ולהציע, בנחישות ובאומץ, דרך אחרת.

הצעת החוק עצמה, להפסקת כהונה של ח"כ מכהן, היא תגובה חסרת פרופורציה לפגישת הח"כים, ללא שום קשר לסלידה שהיא עשויה לעורר, והיא פוגעת אנושות בעקרון הייצוג מטעמים

זה הרגע שבו כל חבר כנסת עם מצפון חייב להתעורר. אסור בשום פנים ואופן שהחוק הזה יעבור, ובוודאי ובוודאי שאסור שיימצאו אותם תשעים חברי כנסת ״מכל קצוות הקשת״ שיסכימו לנקמנות פוליטית של הרוב במיעוט.

חברי הכנסת מהעבודה, יש עתיד, כולנו, ליכוד, כל מי שיש בו יושרה. זה הרגע בו חובה לומר עד כאן.

 

האזינו: השתתפתי בשיחה בתוכניתו של גבי גזית אודות "מדינת תל אביב"

בשבועות האחרונים עלה שוב לשיח הציבורי הביטוי "מדינת תל אביב". אני גאה לחיות במקום שמייצג רעיונות אוניברסליים המקדשים את החיים, ולמעשה לא קיים רק בתל אביב אלא גם במקומות אחרים. השתתפתי בשיחה בנושא במסגרת תוכניתו של גבי גזית ברדיו ללא הפסקה 103 FM, יחד עם המנחה עודד בן עמי, ועם ד"ר אריה אלדד. האזינו לשיחה כאן.

צפו: פאנל בנושא המאבק למען חופשות לידה לאבות טריים

השתתפתי השבוע בפאנל שנערך במסגרת תוכנית הבוקר של ערוץ 10, בהנחיית מיה זיו וולף ואור הלר. הפאנל עסק במאבקנו החשוב לטובת מתן חופשות לידה לאבות טריים באורך סביר והגיוני ובמקביל לחופשות שנוטלות האמהות.

הצעת החוק שאנו מבקשים לקדם מבקשת בשלב זה להבטיח גם לגברים את האפשרות לקחת חופשת הורות לשמונה ימים מיד לאחר הלידה ובמקביל לאם, ושמה דגש על התהוות המשפחה המתרחבת מיד לאחר הלידה. צפו בדיון המלא בוידאו המצורף:

 

האזינו: התראיינתי ברשת ב' אודות מתווה הקנאביס הרפואי של משרד הבריאות

השבוע התראיינתי בתוכנית "בחצי היום" של רשת ב', בהנחיית אסתי פרז ובהשתתפות דקלה אהרן שפרן, כתבת הבריאות של הרשת. שוחחנו אודות מתווה הקנאביס הרפואי שנחשף על ידי משרד הבריאות ומוצג עכשיו להערות הציבור, כשבמקביל נודע כי קופות החולים דווקא אסרו על רופאים להמליץ על הטיפול בקנאביס. במסגרת המתווה צפויים להתווסף מגדלים נוספים והקנאביס צפוי להימכר גם בבתי המרקחת.

לטעמי המתווה של משרד הבריאות ייבחן רק במבחן המעשה, ונקווה שגם נקודות התורפה שלו יטופלו בהקדם. אני מקווה שבפעם הראשונה יתייחסו כאן לקנאביס הרפואי כתרופה לכל דבר המיועדת לטיפול במחלות. האזינו כאן לריאיון המלא:

 

האזינו: ריאיון מתוכניתו של נדב אבוקסיס ברדיו 102FM

השבוע התראיינתי בתוכנית הבוקר של נדב אבוקסיס ברדיו 102 FM על הנעשה בשבוע האחרון, ההסתה נגד השמאל, מצבו הפוליטי ועמדותיו.

האזינו לריאיון המלא:

 

צפו בדבריי במסגרת הדיון על תקציב המדינה לשנת 2016

במהלך נובמבר התקיימו דיוני המליאה בתקציב המדינה לשנת 2016. בוידאו המצורף תוכלו לצפות בדבריי במהלך הדיון, בהם התמקדתי בנושא הפנסיה כפי שהתבטא בתקציב, ובהשפעת התקציב שאושר על העוני בקרב הקשישים באוכלוסייה.

ארכיון: דבריי במליאה בדבר החלת הגבלות על יצוא נשק לכוחות שמפרים זכויות אדם

מזה זמן אני עוסקת בנושא הפיקוח על היצוא הביטחוני הישראלי למדינות שונות ברחבי העולם, ובדגש על העסקאות עם ממשלת דרום סודאן, המפרה זכויות אדם בעזרתו של הנשק הישראלי, כמו שלמשל תוכלו לראות כאן.

ב-25 בנובמבר 2015 נערך במליאת הכנסת דיון אודות הצעת תיקון שהגשתי לחוק הפיקוח על הייצוא הביטחוני. בוידאו המצורף תוכלו לצפות בדיון במלואו:

 

הפתרון של הממשלה למצב הבטחוני: עוד נשק ברחובות

השר לביטחון פנים ארדן הביא השבוע לממשלה הקלה נוספת בקריטריונים לנשיאת נשק, כולל היתר למאבטחים לקחת נשק הביתה.

זה בדיוק הדבר ההפוך ממה שצריך לעשות. כמה פעמים צריך עוד להוכיח שהנשק הזה הורג? הוא הורג בבית. הוא הורג ברחוב. הוא הורג יותר נשים וילדים; הוא הורג יותר בחברה הערבית.

נסיבות הפיגוע המחריד בתל אביב עוד לא התבררו עד הסוף, אבל יש חשש כבד שלרוצח היתה נגישות לנשק במרחב הביתי. האם זה לא מספיק כדי להבין את גודל הסכנה?

סיכול פיגועים ושמירה על הביטחון הוא תפקידם של כוחות הביטחון ולא של האזרחים. כשלממשלה אין פיתרון, אנחנו רואים פתרונות היסטריים שרק יסכנו את כולנו.

הצלחה לאופוזיציה – נפלה ההצעה לביטול חזקת הגיל הרך

בתחילת החודש הצליחה האופוזיציה במאמץ משולב להפיל את הצעת החוק הפרטית לביטול חזקת הגיל הרך. על פי הצעת החוק המשמורת על ילדים עד גיל 6 לא תעבור אוטומטית לאמהות במקרה של גירושין, אלא תתחלק בין בני הזוג. בהצבעה על הקריאה הטרומית נפל החוק ברוב של 42 חברי כנסת אל מול 41.

על פניו, חזקת הגיל הרך זה חוק ארכאי, לא שוויוני ואפילו מקומם, שמניח מראש שהאחריות על גידול הילדים היא של האימהות והאחריות לפרנס אותם היא של האבות. הבעיה עם היוזמות שבאות לבטל את חזקת הגיל הרך היא שהן מבוססות על מציאות מדומה שבה קיים שוויון  משפטי בין גברים ונשים בהליך הגירושין – בעוד שבמציאות המשפטית והחברתית הקיימת בישראל לא כך הוא. דיני המשפחה בישראל נשלטים על ידי הרבנות – מוסד פטריאכלי, שוביניסטי ומשפיל שדורש מנשים לוותר על רכוש, על זכויות ועל מזונות רק כדי לקבל גט. אם נוסיף למשוואה האיומה הזאת גם את הזכות להחזיק בילד, ילדים וילדות רבים עלולים למצוא את עצמם משמשים כקלף לסחטנות בהליך הגירושין. מקרים שמגיעים לבית משפט הם הרי אלו בהם לא מצליחים ההורים להגיע להסכמה, ובמצבים כאלו הילד נקלע לשדה קרב רגשי וחומרי.

אנחנו בהחלט מאמינים שרוב האבות רוצים, וצריכים, להיות מעורבים באופן שווה בגידול ילדיהם, ושאת החוק צריך לשנות. אבל אי אפשר לשנות בצורה שמתעלמת מהמציאות המפלה שנשים חיות בה, ושעלולה להפוך אימהות וילדים לבני ערובה בהליכי גירושין מכוערים. לו הצעת החוק הייתה עוברת, היא הייתה הופכת את הילדים עצמם לעוד נדבך בקרב גירושין שהוא גם כך במקרים רבים מכוער ולא נעים.

תוכלו לקרוא את הדיווחים על ההצבעה במליאה כפי שהתפרסמו בעיתון "הארץ" ובאתרים "וואלה!" ו-NRG.